ואל בני ישראל תדבר לאמר איש כי יקלל אלהיו וגומר. למדנו מזה שהמקלל הוא בכרת וכבר התבאר זה בפרשת בהעלותך ולזה אם לא היו שם עדים והתראה יתחייב כרת ואם היו שם עדים והתראה וקללו בשם מהשמות המיוחדים לשם יתעלה כמו אל אלהים שדי צבאות ומה שידמה להן הנה יהיה נסקל כמו שהתבאר פסוק הבא אחר זה והוצרכה התורה לכפול המאמר בה שלא נחשוב שיהיה מה שגזר על המקלל ההוא הוראת שעה ולא ינהג דין זה בכל מקלל:
קריאה במקור
רלב"ג ביאור המלות על התורה · ויקרא · פרק 24 · פסוק 15
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Ralbag on Torah, Venice, 1547
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001076606
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3286abf88ac944aa57787edc617599b55451a70b46f8237b305c4d79a3bbb819