צרעת נושנת היא בעור בשרו. ר"ל כשהיתה מחית בשר חי בשאת והנה להיות זה העפוש נושן בתוך הגוף ילאה הטבע לדחותו לחיצוני הגוף כי אם בזה האופן החלוש:
קריאה במקור
רלב"ג ביאור המלות על התורה · ויקרא · פרק 13 · פסוק 11
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
וטמאו הכהן לא יסגירנו כי טמא הוא. למדנו מזה שאין מסגידין את הטמא והסבה מבוארת במה שקדם כי לחוזק טמאתו ראוי שיצא מחוץ למחנה. והנה למדה אותנו התורה זה הדין בשאת וממנו נלמד כי הבהרת יותר ראוי בזה הדין להיות יותר מורה על חזק צרע':
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Ralbag on Torah, Venice, 1547
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001076606
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3286abf88ac944aa57787edc617599b55451a70b46f8237b305c4d79a3bbb819