ואיש כי יקריב זבח שלמים להשם. הבדילו מהעולה לפי שאין התנאי בו שיהיה זכר ואולם לענין המומין דינן שוה:
קריאה במקור
רלב"ג ביאור המלות על התורה · ויקרא · פרק 22 · פסוק 21
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
לפלא נדר או בנדבה. ר"ל שזאת ההקרבה היתה על הנדר שפרש או שהקדיש הבהמה לנדבה להיות שלמים:
תמים יהיה לרצון. מצות עשה הוא שיהיה תמים ובזה האופן ישלם בו הרצוי:
כל מום לא יהיה בו. למדנו מזה שאפילו שאחר שהקדישו מוזהר שלא להטיל בו מום והוא מצות לא תעשה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Ralbag on Torah, Venice, 1547
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001076606
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3286abf88ac944aa57787edc617599b55451a70b46f8237b305c4d79a3bbb819