ושור או שה אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד. לפי שלא אמר ליי' כמו שאמר קודם זה ואחר זה למדנו שזאת האזהרה נוהגת בחולין ובמוקדשין ולפי שאמר בכאן שה תמורת מה שאמר קודם זה או כשב או עז למדנו שהיא נוהגת בכלאים כאלו תאמר שה הבא מכבש ועז ויתבאר שאינו נוהג אלא בבהמה טהורה שנאמר שור או שה ולפי שאמר לא תשחטו למדנו שלא יעברו על זאת האזהרה אם לא נשחטו שניהם לא אם מת אחד מהם באופן אחר או שניהם וידמה שלא יהיה זה הדין נוהג אלא באם ובנה לא באב ובנו כי אינו מפורסם בכמו אלו הב"ח מי אביהם ולא נהגו האנשים ליחס הנולדים האלו לאביהם אבל לאמם כי היא לבדה תשתדל בהזנתם ובגדולם וכבר יסופק אם ינהג זה הדין גם כן בזכרים כשיודע שהוא אביו לפי שכבר הוציאה התור' זה בלשון זכר ולזה לא יתחייב מלקות אם נשחט האב ובנו ביום אחד אף על פי שהוא ידוע שהוא אביו:
קריאה במקור
רלב"ג ביאור המלות על התורה · ויקרא · פרק 22 · פסוק 28
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Ralbag on Torah, Venice, 1547
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001076606
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3286abf88ac944aa57787edc617599b55451a70b46f8237b305c4d79a3bbb819