רלב"ג ביאור המלות על התורה · ויקרא · פרק 11 · פסוק 33

וכל כלי חרש אשר יפול אל תוכו. למדנו מזה שאין כלי חרש מטמא אלא מתוכו לא מגבו ושהוא מטמא כשהגיע השרץ לאויר תוכו אף על פי שלא נגעה בו והוא מבואר מזה שאם היה כלי אחר בתוכו ונכנסה הטומאה באויר הכלי הוא שלא יטמא הכלי חד ההוא כי הטומאה היא תוך תוכו ולא בתוכו המיוחד והתורה אמרה כל אשר בתוכו ולא בתוך תוכו כמו שנ' במה שיבא וכן למדנו מזה שהכלי חרש שאין לו תוך אינו מקבל טומאה ושראוי גם כן שיהיה לו תוך עשוי לקבלה שנאמר כל אשר בתוכו יטמא מכלל שדרך הכלי הזה להשתמש בקבולו כל אשר בתוכו יטמא למדנו מזה שהכלי חרש הטמא מטמא האוכלים והמשקין אשר באוירו אף על פי שאינן נוגעין בו והוא שלא יהיו תוך כלי אחר שנאמר בתוכו ולא בתוך תוכו ולמדנו עוד שאינו מטמא הכלים שבתוכו שנאמר מכל האכל אשר יאכל אוכלין ומשקין מטמא ואינו מטמא כלים ואולם יתבאר שהאוכלין ומשקין יותר ראוין בטומאה מכלי' לפי שהם יותר נכבדים ממה שיקח האדם בהם מהתועלת יותר ממה שיקח מהתועלת בכלים כי מהמזונות יחיה וישובו חלק ממנו ואין ספק ששאר הכלין שנטמאו במגע השרץ יהיו גם כן מטמאין אוכלין ומשקין במגע ואמנם זכרה התורה זה בכלי חרש הקל בעניין טומאה וכן נבין שכן הענין בנבלת הבהמה בכל מה שנזכר בזה המקום מטומאת השרץ בכלים ובאוכלין ובמשקין ואולם זכרה התורה זה בטומאת שרץ הקלה כדי שנלמד ממנו טומאת נבלת בהמה. וראוי שנדע שאיך שהיה מצב הכלי חרש כיון שהוטמאה באוירו נטמא או כיון שהאוכלים והמשקין באוירו נטמא ואם היה הכלי חרש טמא וזה יתבאר מלשון זה הכתוב לפי מה שהתבאר. וראוי שלא יעלם ממנו שהכלים אינן מקבלין טמאה אלא ממה שיטמא האדם ולזה תמצא בנבלת השרצים שמטמאה האדם במגע ומטמאה כלים ואולם האדם שיטמא במגעה לזה יטמא הכלים ולזה אין טעון כבוס בגדים וכן העניין בגבלת הבהמה ר"ל שכאשר נגע האדם בה לא יטמא כלים ולזה אין טעון כבוס בגדים ואולם במשא הנבלה יהיה טעון ככוס בגדים כי הוא ובגדיו תטמאין יחד מטומאת הנבלה כאלו נשאות יחד ומזה המקום יתבאר שהטומאה כל מה שתרחק מהמקרה תחלש כי אין טומאה הנוגע בה במדרגת טומאתה ולזה לא יטמא האדם הנוגע בה הכלים כמו שתטמא היא כלים ולזה יתבאר שכל מה שתרחק ממקרה תרד המדרגה ותהיה הנבלה אב הטומאה והיא תטמא האדם וכלים לא מה שלמטה ממנה בטומאה והנה האדם או הכלי הנוגע בה הוא ולד הטמאה הראשון והנה יה שיגיעו בו הוא שני לטומאה ולפי שלא זכרה התורה שיהיו אלו האוכלי' מטמאין מה שיגיעו בו למדנו שאליהם תכלה זאת הטומאה ומזה המקום נתבאר שאין שני עושה שלישי בחולין ואולם בקדשים מדרגות אחרות כמו שיתבאר במה שיבא וראוי היה להיות כן כי הם יותר נכבדים וכל מה שהיה הדבר יותר נכבד הינה יהיה קבולו הטומא' יותר חזק כמו שנתבאר מדברנו וראוי שתדע שהכלי הוא ראשון אחר שטבל נשאר טמא עד הערב כמו שאמר במים יובא וטמא עד הערב וטהר והנה על כל פני' טהור בטבילתו מהטומאה שהיה בה ונתרחקה הטומא' ההיא מדרגה אחת ולזה ישוב הראשון שני כשטבל עד שיעריב השמש ואז יטהר וזה יתבאר ביאור שלם במה שיבא:

ואותו תשבורו. למדנו מזה שאין לכלי חרש טהרה בטבילה אבל יטהר כשיבטלו אותו ויבטלו תשמישו וכן מצינו בכלי חרש שבשלו בו את החטאת שאין לו תקנה אלא שבירה וזה לחזק בליעת הכלי חרש מה שיבושל בו וראוי שיובן מזה שכן הדין בשאר הכלים רוצה לומר שכאשר נשברו טהרו כי הם כלי':