רלב"ג ביאור המלות על התורה · במדבר · פרק 14 · פסוק 18

אתה השם שהוא ארך אפים. ר"ל האף שהוא מצד ההשגחה הכללית במקרה והאף שהוא מצד ההשגחה הפרטית על דרך התוכחת והוא מצד מה שהוא טוב כי השם יתעלה לא יעשה רע כי אם מהצד שהוא טוב והנה השם יתעלה מאריך כל אחד משל האף המגיע במקרה מצד השגחה הכללית מה שיגיע מהרעות באמצעות הגרמים השמימיים אשר שמם הש' יתעלה להשגיח במין האנושי בכללות כמו שביארנו במאמר הב' והה' מספר מ"י והנה השתדל השם יתעלה להרחיק הרעות ההם בחזקת היד מחד השכל אשר נתן לאדם אשר הוא כלי להצילו מהם ואמנם הרע אשר הוא על דרך התוכחת יאריכהו גם כן השם יתעלה כשיוכיח תחלה בתוכחת קל ואחר כך בקשה ממנו או בשישלח השם לחוטאים ההם על ידי נביאיו שאם לא ישובו אליו יחול עליהם הרע ולזה ראוי שלא תמהר להביא עליהם זה הרע הנפלא:

ורב חסד. רוצה לומר אתה השם אשר מדרכך להשפיע רבוי הטוב לא זולת זה וזה מבואר ונגלה ממה שהפלגת להשגיח ביצירת הבעלי חיי' וזולתם בזאת ההשגחה הנפלאה אשר ילאו השכלים האנושיים להשיג ממנה כי אם שיעור מעט ביחס אל מה שבהם בכללות מיתרון ההשגחה ולזה גם כן ראוי שלא יגיע ממך זה הרע הנפלא:

נושא עון ופשע. רוצה לומר אתה השם אשר מדרכך לשאת עון ופשע כשישובו החוטאים איך או כאשר יגיע צער נפלא למושגחים ממך ברעה אשר תמצא אותם כמו שביארנו בפרשת כי תשא ולזה ראוי שלא תגיע לישראל זה הרע הנפלא בעבור אהבתך אותי שאצער מאד בזה:

ונקה לא ינקה. ר"ל שאין מדרכו להגיע מהרע על צד התוכחת שיכרת בהם הנוכח מכל וכל שאם יהיה הענין כן לא יהיה התוכחת ההיא לטוב והמשל שמי שירצה להוכיח בנו לא יהרגנו כדי שיקבל תוכחת אבל יכנו או יחסרנו אבר וכן העניין במי שירצה להוכיח עם אחד כאחד הנה יתכן להוכיח העם שימותו קצתם ונוסרו הנשארים אך לא ימיתם כלם להוכיח את העם ולזה גם כן ראוי שלא תכלה זה העם בזה האופן:

פוקד עון אבות על בנים. ר"ל אתה ה' ית' כשרצית שתשלם התוכחת פוקד עון אבו' וזה שכאשר נסתבך האדם בחטא הסתבכות רב יצטרך לתוכחת רב להוסר מהחטא ההוא כי כשהיה החטא ההוא לאדם קנין חזק יצטרך להסירו ממנו לתוכחת רב יותר ולזאת הסבה אם היה האב חוטא בזה החטא שחטא הבן יצטרך הבן לתוכחת יותר רב מצד חטא האב כי זאת התכונה שבה להם כמו קנין חזק ובהיות הענין כן שה' ית' לא יעשה רע בעצמות כי אם בסבה תוכחת והוא מבואר מענין התוכחת שאין ראוי שיכרתו בו אשר להם התוכחת והוא מבואר שאין ראוי לך שתכרית ישראל ולזה התפלל משה לה' ית' שיסלח לעון העם הזה כגודל חסדו: