רלב"ג ביאור המלות על התורה · ויקרא · פרק 1 · פסוק 15

ומלק את ראשו והקטיר המזבח. הנה ענין המליקה היא לפי מה שיורה עליו הגדר חתיכת הסימנים מאחורי העורף בצפורן הכהן לא בסכין ולא בכלי אחר וזה אמנם יהיה כשיחתוך בציפורנו שדר' ומפרקת בלא רוב בשר כדי שלא תהיה מתה קודם שימלוק כי המליקה לא תהיה כי אם בחי כמו שהזביחה לא תהיה כי אם בחי. וראוי שתדע כי אין הרצון נאמרו והקטיר המזבחה שיקטירוהו המזבח וזה כי ההקטרה לא תהיה קודם זריקת דמים כמו שהתבאר בפרשיות הקודמות וכבר נזכרה אחר זה בזה הפסוק זריקת הדם ולזה יחוייב שלא יהיה הרצו' בזה שיקטיר הוא המזבח ועוד שכבר נזכר אחר זה הקטרה באמרו והקטיר אותו הכהן המזבח. ואי אפשר שנאמר שזאת ההקטרה היתה לראש וההקטרה הנזכרת בסוף לשארית העוף כי הקטרה היתה יחד לא פעמים פעמי' וזה מבואר ממה שקדם ולזה יהיה הרצון באמרו והקטיר המזבחה בזה המקום שתהיה זאת המליקה במקום שיוכל להקטיר ממנו העוף המזבחה והוא בחצי העליון מהמזבח ולמדנו עם זה שהוא ראוי שתהיה זאת המליקה באופן שיוכל להקטיר הראש בפני עצמו ולזה יחוייב שיחתוך שני הסימנין ויחתוך כל הראש באופן שיוכל להקטירו בפני עצמו ונמצה דמו על קיר המזבח לפי שכבר קדם שזאת המליקה היא בכבש בחצי העליון מהמזבח למדנו שמצוי הדם היה בחי העליון מהמזבח בהפך העניין בעולת בהמה וכבר נאמר זה גם כן מתאר זאת הזאה שהיא דומה להזאה אשר לחטאת וזה שהזאת החטא' היא מלמעלה למטה לא ברוחב קירות המזבח כמו שיתבאר והזאת העולה היא ברוחב קירות המזבח כי היא סביב וזאת ההזאה היא באורך כמו העניין בהזאת החטאת שנאמר ונמצה דמו על קיר המזבח והדם הנמצא שותת מלמעלה למטה וההזאות שהם בזה התואר היו בחצי העליון מהמזבח והסיר את מראתו בנוצתה הוא הופק עם העור והנוצה שעליו ובני מעים היוצאים עמו כי זה כולו בכלל במלת מראתו ר"ל מקום הראי: