כל מחמצת לא תאכלו. רוצה לומר אפילו מה שיכנס בו החמץ ע"י תערובת לא תאכלו וזהו מה שכלל אותו במלת כל ואמנם המחמצת שזכר ראשונה שיהיה העונש על אכילתה כרת היא בלי ערוב כי המחמצת לא יאמר בסתם כי אם על מה שהוא ממנה בלי ערוב ואולם יאמר על המעט בתערובת החמץ כי אפשר בו שיחמיץ העסה אשר יתערב בעבור החלק מהחמ' שיש בו ולזה נכלל במלת כל תערובת החמץ והמשל בזה שאם צוה האדון שיצאו הרופאים מן העיר לא יחוייב מזה המאמר שיצא ממנה מי שיודע פעולה אחת או שתים ממלאכת הרפואה כי כמו זה לא יקרא רופא כי אם על המעט אך אם אמר שיצא מהעיר כל רופא הנה יחוייב שיצא ממנה כל מי שיש לו אי זה הסתבכות שיהיה במלאכת הרפואה:
קריאה במקור
רלב"ג ביאור המלות על התורה · שמות · פרק 12 · פסוק 20
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
בכל מושבותיכם תאכלו מצות. למדנו שמצות המצות נוהגת בכל מושבות. ואולם מצות הפסח אינה תלויה בו כי היא אינה נוהגת אלא בארץ ישראל במקום אשר יבחר יי' ממנה כמו שהתבאר בפרשת ראה אנכי שאמר לא תוכל לזבוח את הפסח באחד שעריך וגומר והנה זה ראיה שמצות המצה אינה תלויה במצות הפסח אבל הם שתי מצות והנה בא המאמר במצות אכילת מצה ביחוד שנאמר בערב תאכלו מצות. והנה למדנו מזה הפסוק שהמצות שיצא האדם בהם ידי חובתו הם המצות שאפשר שיאכלו בכל מושבות לא המצות שאי אפשר לאכול בכל מושבות כמו לחם הפנים וחלות תודה ורקיקי נזיר ומה שינהג מנהגם:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Ralbag on Torah, Venice, 1547
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001076606
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3286abf88ac944aa57787edc617599b55451a70b46f8237b305c4d79a3bbb819