ואשה כי תהיה זבה. ראוי שתדע שזה הדין ינהג אפילו בקטנה שנאמר כי תהיה זבה וכל קטנה ראוי להיו' זבה דם ממקורה להדחו' שם הדם שהוא בלתי מבושל כי הנאות ימצא הרבה במזון הקטנים ללקיחתם מן המזון יותר מן הראוי:
קריאה במקור
רלב"ג ביאור המלות על התורה · ויקרא · פרק 15 · פסוק 19
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
דם יהיה זובה בבשרה. ר"ל שאין הלבן מטמא בה אבל האדום כשיצא ממקורה שנאמר בבשרה ולפי שלא אמר מבשרה כמו שאמר בזב למדנו אע"פ שעדין בשרה שלא יצא חוץ מהרחם כיון שזב מהמקור אצל הפרוזדור הנה האש' טמאה ולמדנו גם כן שאע"פ שזב מן המקור באונס הנה היא טמאה כי לא התנה שתהי' ההתחלה בזאת הזיבה מבשר' כמו שהתנה זה בזב:
שבעת ימים תהיה בנדתה. ר"ל שהיא קרויה נדה כל ז' ימים אע"פ שלא ראתה דם אלא ביום הא' וכן אם ראתה בכלם תטהר אחר שיכלו ז' ימים אחר שתטבול במים. והנה לא זכרה התורה שיהיה דם הנדה טמא לפי שזה מבואר מעצם הענין וזה שכבר תמצא טומאתה במדרגת טמאת הזב לטמא משכב ומושב ומרכב ולזה ראוי שיהיה משקיה מטמאין כמו הענין בזב וכ"ש דם נדותה כי היא היה סבת טמאתה בצאתו מהרחם ובכלל הנה יתבאר ממה שזכרנו בסוף פרשת שמיני ששרש זאת הטמאה הוא בדם הנדה בעצמו מפני שנעדר ממנו התועלת אשר בעבורו ימשך אל החם והוא ההולדה וראוי שתדע שלא תטבול מבעוד יום ביום השביעי בנדתה מפני שהיום ההוא הוא מימי נדתה ואולי תראה ביום ההוא ותצטרך לחזור ולטבול אחר ששקעה חמה ואולם הזב יתכן שיטבול מבעוד יום כי הוא בחזקת ההנקות מהטמאה ואולי לא יראה וישלם לו ההנקות:
וכל הנוגע בה יטמא עד הערב. רוצה לומ' אדם או כלים והוא מבואר שהאדם הנוגע בה יטמא לטמא בגדים שעליו בעת הנגיעה וזה אפילו מושבה מטמא האדם במגע לטמא בגדים כ"ש היא בעצמה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Ralbag on Torah, Venice, 1547
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001076606
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3286abf88ac944aa57787edc617599b55451a70b46f8237b305c4d79a3bbb819