ואשה כי ישכב איש אות' שכבת זרע. הנה מבואר מצד הלשון שזה הדי' יהיה כשהיה הוא והיא ראויים לשכיבה והיתה שכיבתם באופן עושה פרי להולדה כי השכיבה היא שכב' זרע לא אם בא עליה שלא כדרכה ולא הוציא זרע והנה יתבאר מן החוש שהיא ראויה לבעילה מעת היותר בת ג' שנים ויום אחד כי אז היא ראויה לביאה והזכר יהיה ראויה לביאה מעת היותו בן ט' שנים ויום א' ואמנם ימצא המותר הזרעי באשה קודם המצאו באיש לפי שאינו צריך אל שלמות הבשול שיצרך אליו בזכר והנה זה צריך ביאור יותר רחב. וראוי שתדע כי הטמאות לא יטמאו כשיגעו בבית הסתרים כמו שבארנו במה שקדם ויתבאר גם כן מזה המקום וזה שאם היה אבות הטומאה מטמאין על זה האופן לא הוצרכה התורה להזכיר זאת הטמאה בבועל ובנבעלת כי כל אחד מהם נוגע בשכבת זרע אם בית הסתרים אם בנגלה מבשרו גם לא תטהר הנבעלת בערב אלא אם פלטה השכבת זרע קודם הטבילה כי היא עדיין שכבת זרע זה במעיה ולזה הוא מבואר מזה המקום שהטמאות אינם מטמאות בבית הסתרים:
קריאה במקור
רלב"ג ביאור המלות על התורה · ויקרא · פרק 15 · פסוק 18
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ורחצו במים וגו'. ר"ל פנים שנטמאו בזאת הביאה וראוי שתדע שאם פלטה האשה השכבת זרע ועדין לא נפסד בגופה לא ירד מגדר השכבת זרע הנה תטמא משום וגעת שכב' זרע כי היא נגעתהו בצאתו בנגלה מבשרה והנה אין השכבת זרע מטמא במשא כי לא נשכרה בו טומאה במשא:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Ralbag on Torah, Venice, 1547
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001076606
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3286abf88ac944aa57787edc617599b55451a70b46f8237b305c4d79a3bbb819