כל חרם אשר יחרם מן האדם לא יפדה מות יומת. ירצה לפי מה שאחשוב שכבר יצוו מהשם יתעלה להחרים מן האדם מדינה מה או עם מה או ידרו ישראל זה כמו שנזכר מנדר ישראל בפרשת חקת וידר ישראל נדר אם נתון תתן את העם הזה בידי והחרמתי את עריהם וכמו שצוו ישראל על ידי יהושע להחרים את יריחו וכמו שצוו ע"י שמואל להחרי' את עמלק שכבר נזכר שם שנמשך למצוה הזאת להמית כל האדם והבהמה שיש לאנשים ההם אשר חוייבו להחרים הנה לא יפדה דבר מן החרם ההוא אבל מות יומת כל מה שהחרימו מן האדם והם הב"ח אשר שם והיה זה כן כי כמו זאת המלחמה ראוי שתהיה לכלות הרעים לא לאהבת התועלת ולזה חייבה התורה שלא לחיות כל נשמה משבעה עממין ולמחות זכר עמלק:
קריאה במקור
רלב"ג ביאור המלות על התורה · ויקרא · פרק 27 · פסוק 29
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Ralbag on Torah, Venice, 1547
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001076606
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3286abf88ac944aa57787edc617599b55451a70b46f8237b305c4d79a3bbb819