לנכרי תשיך. היא מצות עשה מפני שהוא עובד עבודה זרה חייבה אותנו התורה להלוות לו ברבית כשירצה ללות ממנו לגרום לו מהנזק מה שאפשר שלא תהיה בו נטיה מהיושר ולזה צוה גם כן במה שקדם לנגוש הנכרי וראוי שיתבאר שאין הכונה בזה לנכרי תוכל להשיך שאם היה הענין כן היה זה המאמר מותר וזה כי כבר התבאר מאמרו לא תשיך לאחיך שאפי' לגר תושב מותר להשיך וכל שכן לנכרי שהרי מצאנו בנבלה שהקדים הכתוב הנתינה לגר תושב על המכירה לנכרי:
קריאה במקור
רלב"ג ביאור המלות על התורה · דברים · פרק 23 · פסוק 21
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
למען יברכך ה' אלהיך בכל משלח ידך על הארץ. אין ראוי שיובן מזה שלא תנהג זאת האזהרה כי אם בארץ ישראל כי הוא מבואר כי אין לו התלות בארץ וכבר נזכר במה שקדם בזולת זכירת ארץ ואמנם הכונה בזה הוא שכבר ימשך לה מהטוב בקיום זאת המצוה שיברכך ה' אלהיך בכל משלח ידיך על הארץ ההיא הנבחרת ואולם בזולתה לא ימשך לה כל זה רוצה לומר שתתברך בכל משלח ידך כי אין שאר הארצות מוכנות לברכה כמו זאת הארץ הנבחרת שהיא מוכנת מאד אל שידבק בה ההשגחה האלהית כמו שקדם:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Ralbag on Torah, Venice, 1547
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001076606
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3286abf88ac944aa57787edc617599b55451a70b46f8237b305c4d79a3bbb819