רלב"ג ביאור המלות על התורה · שמות · פרק 12 · פסוק 22

ולקחתם לכם אגודת אזוב. יודע כי האזוב הוא צמח שפל מאד ולזה אמר מן הארז אשר בלבנון עד האזוב אשר יוצא בקיר ר"ל מן הצמח הגבוהה עד הצמח השפל והנה צוה השם ית' להיות הזאה הזאת באגודת אזוב לבזות השה שהוא תועבת מצרים בתכלית מה שאפשר להראות לישראל הפסד אמונת המצרים ואולם ההזאה אשר היתה על המזבח שהיתה לכבוד הש"י היתה באצבע הכהן הימנית כמו שיתבאר בענין הקרבנות ולזה הוא מבואר שכבר היתה בזאת ההזאה בזוי נפלא לתועבות מצרי' ולזה התכלית היתה הצואה שתהיה זאת ההזאה באגודת אזוב ואל שתי המזוזות מן הדם אשר בסף הנה יתבאר מזה שבכל הזאה והזאה היתה טבילה בדם אשר בסף. ולזה שב לזכור מן הדם אשר בסף ר"ל שלא תהיה ההזאה השנית מן הדם הנשאר באגודת אזוב אבל תהיה מן הדם אשר בסף וזה מבואר מאד חיובו מלשון הכתוב וכן נתבאר זה במכילתא:

ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר. ראוי שתדע שזאת המצוה לא היתה אלא בפסח מצרים והסבה בזה היתה לפי שהם הזו מהדם על הפתח ועל שתי המזוזות כדי שתהיה זאת ההזא' מצלת אותם שלא יכנס המשחית בבית לנגוף כמו שקדם וזה אמנם יהיה כשיסתכלו בעניין ההזאה הזאת אשר היתה בפנים בבתים שהיו שם כי מפני זה יצאו מאמונות מצרים הנפסדו' כמו שביארנו ושמרתם הדבר הזה לחק לך ולבניך לחוק עולם ר"ל שחיטת הפסח כי היא היתה לדורות והוא אמנם תעשה בארץ ישראל לבד כמו שביאר ואמר והיה כי תבאו אל הארץ אשר יתן יי' לכם כאשר דבר ושמרתם את העבודה הזאת וכבר יורה שזה המאמר שב לשחיטת הפסח שכבר ביאר אחר זה שזאת העבודה אשר תהיה לדורות היא זבח פסח ליי' וזה לראיה שההזאה על המשקוף ועל המזוזות לא היתה אלא בפסח מצרי' והנה השכל יחייב זה וזה כי המצוה הזאת לא תהיה נוהגת אלא בפסח מצרים בפני הבית כמו שהתבאר בזה המקום ובפרשת ראה אנכי ושם היו ההזאות בכללם במזבח או בקדש הקדשים לפני הכפורת או נוכח קדשי הקדשים ולא היתה ההזאה במקום אחר כמו שיתבאר בענין הקרבנות אבל חוייב בפסח מצרים שתהיה ההזאה בו בזה האופן כי לא היה להם אז בית מיוחד לשם יתעלה: