רלב"ג ביאור המלות על התורה · בראשית · פרק 2 · פסוק 8

גן הוא רמז אל השכל ההיולאני ואופן ההמשל בזה שכמו שימצאו בגן הצמחי' אשר הוא כחיי עליהם בכח כן ימצאו בשכל ההיולאני המושכלות אשר הוא כחיי עליהם בכח וכבר נכפל ההמשל בזה האופן בשיר השירים כמו שביארנו שם. ובדברי רז"ל תמצא ג"כ זה ההמשל אמרו בשני מחגיגה פרק אין דורשין. ד' נכנסו לפרדס וכו' ואמר ' נטעו כי בזולת זה לא יהיו הצמחים בו בכח קרוב והנה הודיענו בזה המאמר שהשכ' ההיולאני אינו במדרגת העדר והכח הגמור אבל הוא צורה ידבק בה זה הכח ולזאת הצורה היה לאדם מה שהוא ואופן נטיעת זה הגן שהוכנו לו כלים להשגת הדברים המוחשים אשר בהם יגיעו אלו המושכלות בשפע השוע לו מהשכל הפועל כמו שיגיעו לגן הנטוע הוית פירותיו בנהר אשר ישקה אותו באופן הראוי, עדן, הוא רמז אל השכל הפועל וקראו עדן להיותו תכלית התענוג האפשרי לנו שנדבק בו ונשיגהו באופן האפשרי לנו וזה התענוג לא ישוער להפלגתו עד שאין יחס לתענוגים הגופניים אליו וכבר יהיה זה התענוג לאדם על תכליתו אחר המות וזה יתבאר מהערבו' והתענוג אשר נשיגהו אנחנו במה שנשיג המושכלות בהיותינו דבקים בהומר אשר לא ידבק בנו כי אם זמן מועט מאד לקושי השמע השפע כחו' הנפש אל השכל אשר בנו עד שישלים לו כל ההתבודדות הראוי לו בהשגתו והנה אנחנו נמצא התענוג ההוא נפלא מאד עד שאין יחס לתענוגנו הגופיים אליו וכל שכן יהיה התענוג ההוא בהשגה שתהיה אחר הפרד מהחומ' יותר חזק להיותו בלתי נפסק ולהיות השכל משיג אז יחד כל המושכלות אשר קנה בהיותו דבק עם הגוף ולזה נקרא עדן כי התענוג השלם יהיה לאדם בדבקו בו כפי מה שאפש' וכבר העירו בו רז"ל על זה הביאור אמרו בפרק חלק מאי דכתיב עין לא ראתה אלהים זולתך אלהים יעשה למחכה לו ואמרו קצתם זה עדן שלא שלטיה בו עין מעולם ואם תאמר אדם הראשון היכן היה דר בגן וא"ת גן הוא עדן ת"ל ונהר יוצא מעדן הנה כבר ביארו לך מה שהעירונו עליו ואולם אמרם שלא שלטה בו עין מאולם הוא מבואר שאינו גוף שתשלט בו העין ועין השכל האנושי גם כן לא יתכן שישיגהו בשלמות כמו שביא' במה שאין ספק בו בא' ממלחמות יי'.

מקדם. ר"ל מראשית הענין.