ואיש אשר יתן שכבתו בבהמה וגומר. מגיד שהבהמה והרובע והנרבע כלם בסקילה שנאמר מות יומתו דמיהם בם והתועלת המגיע מהריגת הבהמה הוא שלא יזכרה עון הזה ויאמרו זאת היא שנסקל פלוני על ידה וזה כי ההמתה מכפרת לו העון הזה עם התשובה ולזה ראוי שלא יהיה בכאן מה שיביא לזכור העון ההוא עם התשובה כי בזה יתישב יותר בנפש האנשים שהחטא נמחל אחר קבול החוטא העונש המסודר עליו לפי הנימוס התוריי ועוד כי הזכירה הזאת תביא להרהר בעברה כל זמן שיראו הבהמה ההיא בזכרם שכבר שכב איש אותה או נרבעת אשה לה:
קריאה במקור
רלב"ג ביאור המלות על התורה · ויקרא · פרק 20 · פסוק 15
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Ralbag on Torah, Venice, 1547
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001076606
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3286abf88ac944aa57787edc617599b55451a70b46f8237b305c4d79a3bbb819