רלב"ג ביאור המלות על התורה · דברים · פרק 6 · פסוק 8

וקשרתם לאות על ידך. הרצון בזה שיכתבם ואחר כך יקשרם כי הדברים לא יקשרו אך הנכתב ולפי שדקדק בכתיבה שתעשה על ידי מי שנכנס בגדר אלו המצוות באמרו וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך למדנו מזה שלא יתכן שיכתבם כי אם מי שהוא בן תורה ולפי שהכתיבה הנהוגה היא בעור בהמה טהורה כי היא היותר שלמה בזה ראוי שתהיה הכתיבה באופן זה וראוי שיהיה בדיו באמרו ואני כותב על הספר בדיו וזה הנהוג גם כן מענין הכתיבה והנה מצאנו זה הלשון בעינו בפרשת קדש לי כל בכור שנאמר והיה לך לאות על ידך ובפרשת כי יבאך שנאמר והיה לך לאות על ידך ובפרשת והיה אם שמוע שנאמר וקשרתם לאות על ידכם למדנו מזה שבתפליחן של יד יכתוב אלו הארבע פרשיות ולפי שהסדור אשר להם בתורה הוא שתהיה ראשונה בפרשת קדש לי כל בכור ושנית פרשת והיה כי יביאך ושלישית פרשת שמע ורביעית רשת והיה אם שמוע ומצאנו שדקדקה התורה באלו העניינים שלא יומר בהם דבר מסדורם כמו שביארנו באמרו והיו הדברים האלה ידענו שהוא מחוייב שיהיה סדורם כן וכבר נלמד זה גם כן ממה שאמר בפרשה הראשונה והיה בלשון יחיד ובשמע והיה אם שמוע אמר בלשון רבים רוצה לומר שכבר אמר וקשרתם אותם ועוד כי בתפלין של ראש אמר בפרשת קדש לי ולזכרון לשון יחיד ובפרשת והיה כי יביאך אמר ולטוטפות לשון רבים ולפי שהקשירה לאלו הארבעה פרשיות היתה שתהיה לאות על ידו וכבר רצתה התורה שיהיו אלו הדברים על לבו הנה ידענו שהכונה בזה הוא שיהיו נקשרים למעלה מהזרוע שהוא אצל הלב והוא הפרק שעל הזרוע השמאלי וזהו ענין האו' לקושר והתפלין כי הוא לסימן שצריך שיהיו אלו הדברים על לבו תמיד ולפי שאין זה הענין אות כי אם למי שקושר התפלין כי לא יראוהו אחרים במקום ההוא לפי הנהוג מלבוש האדם שיכסה הפרק ההוא והנה יתבאר גם כן שהנחת תפילין של יד הוא בזה הפרק מן היד השמאלי לפי שנאמר וקשרתם לאות על ידיך. והנה הקשירה לפי הנהוג תעשה ביד הימיני ולזה יחוייב גם כן שיהיו מקום הנחת תפלין של יד אצל היד השמאלי כי לא יתכן שיקשור האדם ביד הימנית התפילין על היד ההיא בעצמה והנה אמר על ידך רוצה לומר אצל ידך והנה יקרא יד הזרוע עם היד ולזה יהיה זה היד במקום שתאנו אצל היד:

והיו לטוטפות בין עיניך. רוצה לומר על המוח כאמרו לא תשימו קרחה בין עיניכם למת שהרצון בו על המוח כי הקרחה לא יתכן שתהיה בין העינים והנה הוא מבואר כי המוח היא בין העינים על המוח במקום השער תהיה הקרחה ושם לבד יתכן שיניח אלו התפילן ולזה אמר בפרשת קדש לי ולזכרון בין עיניך כי שם במוח ימצא כח הזוכר והנה הכוונה באמרו ולטוטפות לדבורים כענין אמרו ולא תטיף על בית ישחק ולפי שאמר בתפלין של יד לאו' שהוא לשון יחיד ואמנם בתפלין של ראש לטוטפות שהוא לשון רבים למדנו שהארבע פרשיות תהיינה יחד כסדרן בכרך אחד בתפלין של יד ואולם בתפלין של ראש תהיינה בד' בתים כי בפרשה השנית בא בה לשון רבים כמו שזכרנו ולזה הוא מבואר כי לא יהיה מהם בכרך אחד זולתי פרש' אחת ולזה יהיו בתפלין של ראש ד' בתים כדי שיהיו אלו הדבורי' נראים הבדלים זה מזה ולזה הקדים בכל הפרשיות האלו זכרון תפלין של יד קודם תפלין של ראש כי הם במקו' יותר נכבד לפי שהלב יותר נכבד מהמוח והנה היו הד' פרשיות בבית אחד בתפלין של יד שהן כנגד הלב והיו בד' בתים בתפלין של ראש כי בזה הישרה מה להשיג ייחוד הש' ית' עם רבוי הפעולות השופעו' מאתו וזה שהלב הוא התחלה לחי ומהחום הטבעי המשתלח ממנו במוח יסודרו מינים רבים מההרגש מצד המקבלים אשר שם וכן הענין בשם ית' כי רבוי פעולותיו לא יורו על רבוי בו ולפי שהלב הוא התחלה למה שישפע מהמוח מהחוש והתנועה הנה היה מהראוי שיהיו תפלין של יד קודמין לתפלין של ראש וזה ממה שיוסי גלוי ושלמות על שהרצון באמרו על ידך הוא כנגד הלב כמו שזכרנו ולפי שאמר בפרשת קדש לי והיה לך לאות על ידכה ובפרשת כי יביאך והיה לאות על ידך הנה למדנו שכל הווייתם המלאכותית צריך שתכוין לשם תפלין וכן העניין בקשירתם ולזה צריך שיהיה עבודם לשם תפלין וכתיבתן ועשייתן וקשירתן ולפי שאמ' במזוזה וכתבתם שהרצון בו הדב' הנהוג בענין הכתיבה למדנו כן הענין בתפלין והוא שתהיה הכתיבה באופן שתהיינה האותיות נכרות ולא ידמו לאות אחרת ותהיה כל אות נבדלת מהאחרת כי זהו מגדר הכתיבה ותהיינה גם כן הד' פרשיות לפי מה שהם בתורה ר"ל שהפתוחות תהיינה שם פתוחות והסתומות סתומות כי זה נהיה בתורה לענין בהכרח לא דבר רק הוא ובכלל הנה הפרשה פתוחה תורה מצד מה על הגמר העניין באופן מה והפרשה סתומה לא תורה על הגמר הענין באופן ההוא אבל הוא מורכב מן ההגמר וההקשר עם מה שאחריו ולזה היתה הפר' ההיא סתומה והנה להעיר על שאין השלמו' נמצא באלו הפרשיות אשר בתפלין לבדן ולא בפרשיות אשר במזוזה לבדם ואע"פ שיחדו בזה מבין שאר הפרשיות אשר בתורה כי השלמות האמתי לכלל התור' לבד תקנו רז"ל שיהיה ספר תורה נכתב בעור השלם ותפלין בחלק ממנו הנקרא קלף ומזוזה בחלק ממנו הנקרא דוכסוסתום להעיר על שאין אלו הפרשיות כי אם חלק מהתורה: