אם במחתרת ימצא הגנב. שהיה משתדל לגנוב והכהו הבעל הבית או איפה שיהיה ומת לא יתחייב הורגו מיתה ואם זרחה השמש עליו דמים לו ראוי שתדע כי הגנבה תעשה על הרוב בלילה לפי שאז יבטח הגנב שלא יראוהו האנשים ולזה אמר איוב ובלילה יהי כגנב ואמר עוד כי יחדו בבקר למו צלמות ר"ל שהרוצחים והגנבים ידאגו מאד בהיות הבקר עד שהוא צלם כמו צלמות ולזה אמרה התורה אם זרחה עליו השמש ולפי שלא אמר הכתוב אם זרחה השמש דמים לו מגיד שתהיה הזריחה עליו כאלו תאמר שיתחדש שם מה שיתפרסם שהוא עושה מה שיעשה שם כאלו תאמר שראהו נכנס לשם כי אז יירא מעשות שם דבר לחשבו שכבר יודע שהוא עשה זה כמו שיירא הגנב מלגנוב כשזרחה השמש לחשבו שכבר יראוהו האנשים. וראוי שתדע שלא אמרה שאין דמים לזה הגנב מפני רצותו לגנוב הממון שאין ראוי שישלם נפש תחת ממון. ואמנם ירדה תורה לסוף דעתו כי הוא נכנס שם לגנוב ושאם יעמוד עליו בעל הבית או אחד מבני ביתו יהרגם כדי שתשלם לו הגנבה ולזה התירה התורה להורגו לכל מי שימצאהו ואמנם כשזרחה השמש עליו ר"ל שראוהו שם הנה אז ישמר מההריג' לחשובו שכבר יודע מי עשה הדבר הזה ואז לא יותר להרגו ומזה המקום יתבאר שהרודף אחר חברו לרגו מותר להצילו בנפשו של רודף:
קריאה במקור
רלב"ג ביאור המלות על התורה · שמות · פרק 22 · פסוק 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Ralbag on Torah, Venice, 1547
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001076606
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3286abf88ac944aa57787edc617599b55451a70b46f8237b305c4d79a3bbb819