ואיש כי יאכל קודש בשגגה ויוסף חמישיתו עליו. ר"ל שמי שיאכל תרומה מהזרים בשגגה הנה יוסיף עליה החומש שהוא רביע מה שאכל כמו שביארנו בפרשת ויקרא והנה השגגה היא כשלא ידע שהיא תרומה או שלא ידע עשה כי באלו הצדדים יקרא האדם שוגג בעשותו דבר מה שמוזהר מעשותו וזה מבואר מאד וראוי שתדע שהאכילה והשתיה והסיכה דינן אחד בזה העניין כי הכונה בזה היא ההנאה בגופו שיכלה גו התרומה בה והוא מבואר שהאכילה לא תהיה לפי הנהוג כי אם במה שראוי לאכילה מצד עצמותו ושיהיה ראוי לכהן להנות בה ואמנם שהוא מחוייב שיהיה ראוי לאכילה מצד עצמותו הוא מבואר מהשרשים הכוללים ואמנם שהוא מהויי' שיהיה ראוי לכהן להנות בו שנאמר' ונתן לכהן את הקדוש מכלל שהיא היתה קנין לכהן הזה ולזה צוה להשיבה לו ולו היתה אסורה בהנאה הנה אינה קנין לו ולפי שהאכילה לא תהיה לפי הנהוג אלא במה שיאכל האדם עד שיהיה שבע לא במה שיאכל אחר שהוא קץ במזונו מפני שבעו הנה לא יוסיף האדם חומש אם אכל תרומה בזה האופן:
קריאה במקור
רלב"ג ביאור המלות על התורה · ויקרא · פרק 22 · פסוק 14
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ונתן לכהן את הקדש. למדנו מזה שמה שישיב לכהן הוא קדש ודינו כדין התרומה ומזה יתבאר שהחומש ג"כ הוא בתרומה ולפי שאמ' ונתן לכהן שהרצון בו הכהן הידוע הנה הוא בואר שהוא רמז בזה אל הכהן שהיתה ממנו התרומה שאכל והנה יתבאר מזה שהקרן יחוייב שישיב לכהן ההוא שהוא הקודש שאכל ואמנם החומש יתנהו לכל כהן שירצה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Ralbag on Torah, Venice, 1547
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001076606
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3286abf88ac944aa57787edc617599b55451a70b46f8237b305c4d79a3bbb819