ובת כהן כי תהיה לאלמנה וגרושה וזרע אין לה. ר"ל שאף על פי שנתקדשה לזר או נתאלמנה או נתגרשה ואין לה זרע ממנו היא מותרת לאל בתרומה ולזה יתבאר שלא היתה מותרת בה בעודה אסורה לו ושאינה חוזרת לחזה ושוק שהוא יותר חמור מתרומה ולפי שהזרע הפסול פוסלה מלאכל בתרומה הנה נלמד שהפסולה שיש לה זרע מותר לאכול בתרומה. ר"ל שהי הזרע ההוא מכהן הנה היא אוכלת בעבורו כי ההקש הוא אחד ואין הבדל בזרע בין שיהיה הזרע או זרע הזרע באי זה אופן שיהיה כי הכל יקרא זרעה בלשוננו כמו שיתבאר במקומות רבים ושמתי את זרעך כעפר הארץ וגו'. והנה הכונה בו זרע הזרע והנה יתבאר שהערל אסור בתרומה מפסח שהוא קל ונאסר עם זה הערל מאכילתו וזה יתבאר מהמקומות הכוללים:
קריאה במקור
רלב"ג ביאור המלות על התורה · ויקרא · פרק 22 · פסוק 13
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
וכל זר לא יאכל בו. ר"ל בלחם רביה שהוא התרומה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Ralbag on Torah, Venice, 1547
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001076606
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3286abf88ac944aa57787edc617599b55451a70b46f8237b305c4d79a3bbb819