איש איש כי יהיה טמא לנפש. הוא הדין לשאר הטמאות שידחה עליהם לפסח שני כמו שביארנו ממה שאמר בסוף והאיש אשר הוא טהור ואולם אמר טמא לנפש כי עליו הית' השאלה ובעבור מה שזכרנו שיתבאר מזה שדחויה טומאת מת בצבור:
קריאה במקור
רלב"ג ביאור המלות על התורה · במדבר · פרק 9 · פסוק 10
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
או בדרך רחוקה. לפי שהשאלה היתה למשה ביום י"ד כמו שאמר ויקרבו לפני משה ולפני אהרן ביום ההוא למדנו שדרך רחוקה תוגבל לפי היום ההוא שהוא בתכלית מה שאפשר מעת הזריחה עד חצות שנכנס זמן חיוב שחיטת הפסח ולזה שיערו חכמים שזה השעור ההוא ט"ו מיל כי כן מהלך אדם בינוני מעת הזריחה עד חצות ואם היה רחוק מירושלם בעת הזריחה ביום י"ד יותר מט"ו מיל הנה הוא נדחה לפסח שני:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Ralbag on Torah, Venice, 1547
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001076606
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3286abf88ac944aa57787edc617599b55451a70b46f8237b305c4d79a3bbb819