אדרת אליהו · דברים · פרק 33 · פסוק 9

האמר לאביו וגו'. כלומר על אביו ועל אמו כמו אמרי לי אחי הוא:

ואת אחיו לא הכיר ואת בניו וגו'. כי כאשר פורש אדם עצמו מן העולם מסתמא הוא בשנים כבר ולכך לא שייך על אביו ואמו לומ' לא הכיר שמסתמא יכול להכיר ולכך אמר לא ראיתיו עכשיו איני רואה אותם. ואמר ראיתיו לשון זכר כמו ותדבר מרים ואהרן במשה שדרך לדבר הענין במוקדם. אבל את אחיו שלא ראה אותם הרבה אמר לא הכיר. ובניו לא ראה אותם כלל ולא ידע. ובלוים היו כל הג' האלו מחמת שפירשו מן העולם. וכן יש ג' דרגין דמהימנותא א״וא. ודרגא שניה נקרא אחי. כמ״ש למען אחי ורעי אדברה וגו' ודרגא שלישית הוא בנים כמ״ש ורב שלום בניך א״ת בניך אלא בוניך והן כלולין בג' בי״ע ג' עלמין וכתיב ושכחי עמך ובית אביך וגו' ויתאו המלך יפיך. ולפי שפירשו מג' זכו לג' דרגין דמהימנותא שמשם נר״נ. נר״נ. דעבד. ואח״כ נר״נ דבן. ומתחילה זכו לראיה ואח״כ להכרה ואח״כ לידיעה והן כסדר. כי הראיה מביאה לידי הכרה וממנה לידיעה כמ״ש וירא אלהי' את בני ישראל וידע אלהים. וכתיב וראו ראו ואל תדעו וכן נאמר יכירו וידעו כל יושבי תבל. והכלל ראיה והכרה וידיעה:

כי שמרו אמרתך ובריתך וגי'. פי' ששמרו את התורה ואת המצות כמ״ש ועתה אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי. ולפי שהמצות צריכין שמירה יותר מן התורה אמר ינצרו וכמ״ש (מנחות מ״ג ע״ב) חביבים ישראל שסיבבן הקב״ה במצות תפילין וכו' והן מכל הצדדין. כי שמרו אמרתך. הוא נגד או״א. ובריתך. הוא נגד אחיו ובניו שמחמת המצות שכח את בניו ואחיו. אבל אביו ואמו הם דוחים את המצות כמאמר חז״ל אביו אומר השקיני מים ומצוה לפניו אביו קודם ולכך אמר אמרתך שהיא גדול מכיבוד אב ואם (היינו אם אמר לו לעבור על ד״ת) ומ״ש אמרתך כולל ג' תורות. שבכתב ובע״פ והל״מ. וברית הוא הרביעית. כמ״ש בפ' האזינו. ואדברה. אמרי פי. אמרתי. וכמ״ש כי אם בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה. ורביעית הוא כמטר לקחי. כמ״ש חכם לב יקח מצות ובשביל ששמרו את הד' אלו לכך זכו ג״כ לד' דברים אלו. והן תורה ומשפט לשבט ומחוקק והם המורים הוראה לעם ושופטי העם ורובם של מורי הוראות ושופטים היו משבט לוי וכמ״ש בפ' שופטים והאיש אשר יעשה בזדון וגו' לבלתי שמע אל הכהן וגו' וכמ״ש בספרי שם. וכמ״ש ובאת אל הכהני' הלוים וגו' ע״פ התורה אשר יורוך ועל המשפט אשר יאמרו לך: