אדרת אליהו · דברים · פרק 33 · פסוק 8

וללוי אמר תמיך ואוריך לאיש חסידך. פי' כל הלוים נקראים חסידים שהיו שלימים בעגל כמ״ש ויאספו אליו כל בני לוי. וכן במרגלים כמאמר חז״ל שלא נגזר על שבט לוי. ואיש. הוא השר שעליהם והוא אהרן שהי' נשיא עליהם כמ״ש ואת שם אהרן תכתב וגו' וזהו לאיש חסידך. וסוד של אורים ידוע שמעשה שמים היו כמו הלוחות והוא מרומז בר״ת ואמר תמיך ואוריך ממטה למעלה שמתחילה זכו לתומים ואח״כ לאורים. ותומים. הוא נגד הים ששם נשלמו כמ״ש וייראו העם את ה' ויאמינו בה' שהוא שני עמודים של כל התורה כמ״ש רוצה ה' את יראיו למיחלים לחסדו. ושם קבלו עול מלכותו עליהם כמ״ש למעלה ובהר סיני קבלו את אור תורה והם האורים וכן הר סיני והר חורב תורה ועבודה והן כנגד פרץ וזרח. יכין ובועז. שמש וירח. ירושלו' יראה ושלם. וכמ״ש שובי שובי השולמו' שובי שובי ונחזה בך. אברהם ושם. והן סוד אחורי הנר וזכו שבט לוי לזה לפי שהיו שלמי' בעגל ובמרגלי'. ובעגל הוא במעש' שנ' ויעשהו עגל מסכה ובמרגלים ולא אביתם וגו'. הוא בדיבור:

אשר נסיתו במסה תריבהו על מי מריבה. במסה שאמרו היש ה' והם היו שלמים ובמריבה היו מריבים עם ישראל ועשו עמהם מלחמה כמ״ש המה מי מריבה אשר רבו וגו' והיינו עם הלוים עובדי ה' וזהו את ה':

אשר תריבהו. שקיימו את כל התורה כולה מאל״ף ועד תי״ו וכמבואר (שבת ל״א ע״א) שבכתב אני מאמינך ושבע״פ איני מאמינך א״ל א״ב למחר אפיך ליה וכו' דע״פ נמי סמוך עלי כמ״ש בז״ח שיר השירים משכני אחריך וגו':