קריאה במקור

אדרת אליהו · במדבר · פרק 19 · פסוק 13

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

כל הנגע במת. לרבות חיבורין של מת דהיינו שערו וצפרניו ושיניו שאין מטמאין כשהם מופרשים מהמת אבל כשהם מחוברים מטמאים מריבוי דכל:

אשר ימות. דווקא כשהוא מת אבל הגוסס הוא כחי ואין מטמא:

ולא יתחטא כו'. אפי' טבל רק שלא הזה חייב כרת על ביאת מקדש:

ונכרתה הנפש. הכרת היא בנפש:

הנפש. ולא צבור:

ההוא. דווקא מזיד אבל לא שוגג או מוטעה או אנוס:

מישראל. וכל ישראל הם בשלום שאין נענשין אחד בעד חבירו:

כי מי נדה לא זרק עליו. דווקא עליו אבל נתכוון להזות על זה ונפל על אחר פסול בין באדם בין בכלים:

טמא יהיה. לרבות טבול יום שחייב כרת אם נכנס למקדש:

עוד טמאתו בו. לרבות מחוסר כפורים אם נכנס למקדש ואפי' היזו עליהם חייבים כרת:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: e07ea6f3ae88a40969617600af5de2152353f9daae551e7acc7ab8a592758fba