אדרת אליהו · ויקרא · פרק 27 · פסוק 8

ואם מך הוא. החייהו (ב"מ קי"ד ע"א) מערכך שמסדרין לו כו' אין לי אלא בערכין בבעל חוב מניין ת"ל מיכה מיכה לגז"ש:

ואם מך הוא מערכך. אם הוא עני מליתן הערך (פי' אפי' אינו עני ממש אלא שאין לו כדי הערך):

והעמידו והעריך. מה ת"ל לפי שנא' נפשת להוציא את המת יכול אוציא את המת ולא אוציא את הגוסס ת"ל והעמיד והעריך את שיש לו העמדה יש לו הערכה ואת שאין לו העמדה אין לו הערכה פרט לגוסס שאין לו העמדה וכ"ש המת כו'. יכול אפי' אמר ערך של פלוני זה עלי ומת פטור ת"ל יעריכנו אפי' מת:

והעריך אתו. מכאן ששנים בנידר וערכין בנערך כיצד (פי' כשאמר הרי עלי אין תלוי אלא בשנים של הנידר ואין חילוק בין איש לאשה והערכין בנערך אם הוא איש או אשה) (ערכין י"ח ע"א) ומנין לערכין בזמן ערך (פי' כמה שנים הי' בזמן הערך) ת"ל כערכך כן יקום:

מניין להשג יד בנודר (ערכין י"ז ע"א) ת"ל אשר תשיג יד הנודר. ולא הנידר:

אשר תשיג. על פי אשר תשיג (שם ע"ב) מלמד שעני והעשיר או עשיר והעני שנותן ערך עשיר ר' יהודה אומר אפי' עני והעשיר וחזר והעני נותן ערך עשיר שנא' ואם מך הוא שיהא במכותו מתחלתו ועד סופו:

יעריכנו כהן. הוא בנין אב לכל הנערכים שהן בכהן. (סנהדרין ט"ו ע"א) עשרה כהנים כתיב בפרשה מכאן שהקדשות בט' וא' כהן. וערך מטלטלין בשלשה. ואם בהמה. יכול האומר רגלה של זו עולה תהא כלה עולה ת"ל כל אשר יתן ממנו לה' קדש ולא כולה קדש (פי' דסבר דקאי האי קודש אממנו כלומר כל אשר יתן ממנו לה' ממנו יהי' קדש דהיינו מקצתה. יכול תצא לחולין (פי' בפדיון) ת"ל יהי' קדש בהווייתה תהא הא כיצד תמכר לצרכי עולה כו' עיין רש"י ז"ל דר"מ. רי"א מניין שהאומר רגלה של זה עולה תהא כולה עולה ת"ל כל אשר יתן כו' יהיה קדש לרבות את כלה (פירש דממנו לא קאי אלא אנתינה שנתינתה לא יהי' אלא ממנה אבל קדש כולה קודש מדרשה דיהיה) לא יחליפנו (אינו בת"כ רק בתמורה ט' ע"א) בשל אחרים: