למען אשר יביאו. ע"כ מדבר בקדשים שהקדישן בשעת איסור הבמות שהן בעשה ול"ת וכרת מכאן ואילך מדבר בקדשים שהקדישן בשע' היתר במות והקריבן בשעת איסור הבמות שהן בעשה ול"ת שנ' והביאום לה' זו עשה. ולא יזבחו עוד את זבחיהם. זו ל"ת. יכול יהא חייב כרת ת"ל זאת להם ואין אחרת להם [זבחים ק"ו ע"ב] מניין שבשעת היתר הבמות הכתוב מדבר ת"ל את זבחיהם אשר הם זבחים. זבחים המותרים להם כבר:
קריאה במקור
אדרת אליהו · ויקרא · פרק 17 · פסוק 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על פני השד'. מלמד שכל הזובח בבמה כזובח על פני השדה:
והביאם לה'. כולה [אינו בת"כ רק בזבחים כ"ו ע"א] שאם הי' רגלה בחוץ פסול:
וזבחו זבחי שלמים. אין לי אלא שלמים שהן קרבים בבמה מניין לרבות עולה ת"ל זבחי יכול אפו' חטאת ואשם ת"ל אותם אי אותם יכול שלמים בלבד ת"ל זבחי הריני דן מה שלמי' שהן באים בנדר או בנדבה דר"מ וחכ"א אין קרב בבמה אלא עולה ושלמים בלבד:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Aderet Eliyahu, Halberstadt, 1860
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001191318
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: e07ea6f3ae88a40969617600af5de2152353f9daae551e7acc7ab8a592758fba