היא שהוסיף לו אביו יותר על אחיו. פירש הרא"ם שהכל אחד הוא שלא היה עליו אלא כתונת אחד של פסים וכך אמר הכתוב את כתנתו ואיזה זה כתונת הפסים שעליו דאין לומר שהיה לו שני כתונות זה על גב זה דאין נקרא כתונת אלא זה שעל גבי בשרו. אבל לא נראה לי אלא שהיו לו שני כתונות זה על גב זה אחד על גבי בשרו משום הזיעה שלא יקלקל את כתונת הפסים. והם הפשיטו שניהם כאחד שהיו אוחזין בתחתונה והיו מפשיטים כאחד ולכך אמר אשר עליו רוצה לומר הכתונת הפסים אשר על האחר והטעם שהיו אוחזין בתחתונה כדי להראות לו שלא על מה שהוסיף לו אביו הכתונת פסים עשה זאת אלא בשביל דבתו רעה ובשביל חלומותיו. [מהרש"ל]:
קריאה במקור
שפתי חכמים · בראשית · פרק 37 · פסוק 23
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002691623
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 62 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: 164751d4f2dff79da1a3d5174b23fc0558fbdc6ca3b01d31fbd4fe509eb8e39b