קריאה במקור

שפתי חכמים · בראשית · פרק 37 · פסוק 22

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
רוח הקודש מעידה על ראובן. דקשה לרש"י היאך יתכן לומר שראובן עצמו אמר שישליכו אותו לבור כדי שהוא ישיב אותו אל אביו דאם היו יודעין לא היו מניחין את ראובן להצילו ועוד דאי קאי על ראובן היה לו לכתוב למען אציל למה כתב למען הציל. כתב הרא"ם לא שמעתי למה הוצרך לכתוב זה כי ידוע הוא מעצמו שאין זה מדברי ראובן וכו':
2
אמר אני בכור וגדול שבכולן כו'. וקשה מנא ליה לרש"י שבשביל כך היה רוצה להציל אותו דילמא חסיד גדול היה ולא היה רוצה להכות נפש. ויש לומר דכתיב לקמן בפרשת ויחי בברכות שבירך יעקב את בניו בירך את יהודה שאמר מה בצע ולמה לא בירך את ראובן שהיה רוצה להצילו מכל וכל והיה בדעתו להשיבו אצל אביו ואדרבה יהודה היה נותן עצה למכור אותו. אלא ודאי ראובן לא היה כוונתו לשם שמים כי אם שלא יתלו הסרחון בו כלומר אתה בכור וכו'. [מהרש"ל]:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009
רישיון המהדורה
CC-BY
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002691623

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

במהדורה זו חסרים 62 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 164751d4f2dff79da1a3d5174b23fc0558fbdc6ca3b01d31fbd4fe509eb8e39b