עונשין על האזהרות. דק"ל הא לאוין הללו כתובין כולן כבר בפרשת אחרי מות, ומתרץ לעיל כתובין האזהרות וכאן כתובין עונשין על האזהרות:
קריאה במקור
שפתי חכמים · ויקרא · פרק 20 · פסוק 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
עם הארץ מסייעין. דאס"ד שעם הארץ ירגמוהו הוא פירוש של מות ימות, לישתוק קרא מיניה ולא לכתוב מות יומת:
שבגינו. דאל"כ הארץ ל"ל, הל"ל העם ירגמו אותו וגו'. (מהר"ם) ובהאי לחוד לא סגי, דאם כן הל"ל עם העולם, ובהאי לחוד נמי לא סגי דא"כ ה"ל לפרש דבא"י קא מיירי, מדכתב סתם משמע כל העולם. והא דלא פירש רש"י כלום לעיל בפרשת ויקרא דכתב מעם הארץ בעשותה, י"ל דלעיל הפירוש כפשוטה, אחד מכל ישראל הן כהן או לוי או ישראל, וכדפירש הראב"ע, אבל כאן לא יתכן לפרש כן, דמהיכי תיתי לחלק, והל"ל העם וא"ל במעמד כולן הל"ל כל העדה כמו בפ' אמור במקלל. נלי"ט:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002691623
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 62 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: 164751d4f2dff79da1a3d5174b23fc0558fbdc6ca3b01d31fbd4fe509eb8e39b