פנאי. דק"ל דאדרבה זו טובה לו שהקב"ה נותן פניו אליו, ועוד דהא אין דרכו לשום פניו אלא בצדיקים, ל"פ שלא מעניין פנים הוא:
קריאה במקור
שפתי חכמים · ויקרא · פרק 20 · פסוק 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ולא. [נח"י] בת"כ נ"ל דה"פ שאם כל הצבור נתנו מזרעם למולך אין נכרתין, דא"ל שאין כל הציבור בהכרת מחמת חטא היחיד, דהא מילתא פשיטא היא. דהא אפילו משפחתו אינן בהכרת, ע"ש יותר:
פסול מנין. פירש"י בסנהדרין ס"ד דהני תרי קראי כי מזרעו נתן למולך וכן בתתו מזרעו למולך יתיר' נינהו, לכך דרשו חד לרבות בן בנו ובן בתו, וחד לרבות זרע פסול:
מקודשת לי. אבל לא מקדש ממש, כי מה ענין טומאת מקדש אצל החוטא. כתב הרא"ם אבל יש לתמוה איך יטמאו כנסת ישראל באיש אחד אשר יחטא וכו'. ול"נ כיון שעובד ע"ז א"כ נסתלקה השכינה מן הארץ, ובהסתלקות השכינה יבואו רוחות הטומאה בארץ, וממילא יטמאו כל ישראל כמו שהאריך בעניינים כאלו בספר הזוהר, ואין להאריך:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002691623
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 62 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: 164751d4f2dff79da1a3d5174b23fc0558fbdc6ca3b01d31fbd4fe509eb8e39b