באיזה מיתה ימות. מדכתיב כי לא פורש מה יעשה לו, משמע שהיו יודעין שחייב מיתה שנא' מחלליה מות יומת, אבל לא פירש באיזה מיתה, אבל במקלל בפרשת אמור הוא אומר לפרוש להם משמע שאינם יודעים אם חייב מיתה אם לאו. וא"ת דהא סתם מיתה שבתורה היא חנק כדפירש"י בפ' אמור וגבי שבת ג"כ כתיב סתם מיתה דכתיב מחלליה מות יומת. י"ל מ"ה מספקא להו לפי שהמחלל שבת כעובד עבודת אלילים והעובד עבודת אלילים בסקילה, לכך מספקא להו: (קצ"מ) וליכא לאקשויי לר' יהודה דאמר אינו חייב עד שיודיעוהו באיזה מיתה ימות דשאני מקושש שהוראת שעה היתה. ומהר"ן תירץ דשמא התרו בו בד' מיתות ב"ד והתיר עצמו למיתה לכולן:
קריאה במקור
שפתי חכמים · במדבר · פרק 15 · פסוק 34
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002691623
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 62 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: 164751d4f2dff79da1a3d5174b23fc0558fbdc6ca3b01d31fbd4fe509eb8e39b