ומשגמר חזר לענין הראשון. פי' מתחלה ק"ל למה חזר וכתב ויצא יעקב והלא כבר כתיב (לעיל כח ה) וישלח יצחק את יעקב וגו' ותירץ ע"י שהפסיק בפרשתו של יעקב בענין עשו ונתן הסיבה למה הפסיק שבשביל וגו' ובהשלים סיבת ההפסקה שב להשלים סיבת החזרה ואמר ומשגמר וכו'. [קיצור מזרחי] ועיי"ש:
קריאה במקור
שפתי חכמים · בראשית · פרק 28 · פסוק 10
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
לא היה צריך לכתוב אלא וילך יעקב חרנה כו'. דהא כתיב (שם) וילך פדנה ארם ולא כתב קודם לכן ויצא יעקב אלא שכיון שהלך פדנה ארם ודאי יצא מבאר שבע וא"כ ה"נ לא היה צריך לכתוב אלא וילך:
מגיד שיציאת צדיק מן המקום עושה רושם כו'. ר"ל דהוי כאילו נכתב שתי יציאות ויצא יעקב וגם וילך חרנה אלא אחד שיצא גופו ואחד שיצא זיוה הדרה הודה. [רא"ם]. וכתב עליו מהרש"ל ופירוש דלא כפירוש הב"ר (סח ז) דפי' מדכתיב ויצא ולא כתיב ויצאו שהרי גמלים ושאר בהמות נמי יצאו אלא מגיד לך שפנה זיוה וכו'. ונ"ל דצריכים לדברי הרא"ם ולדברי הב"ר וכן הפשט מדכתיב ויצא וגם וילך יתירא הוא אלא מגיד הוא יצא ולא אחר ואחר כך קשה והלא גמלים ג"כ יצאו אלא כשהוא יצא אז פנה הודה וזיוה כו' ולא כשהיה אחר יוצא עכ"ל:
שבזמן שהצדיק בעיר הוא הודה הוא זיוה הוא הדרה כו'. ר"ל בעוד שהצדיק בעיר האנשים והעם גם כן צדיקים לפי שמתביישין מן הצדיק וגם הוא הוכיחן:
יצא משם פנה הודה פנה זיוה כו'. ר"ל העם שבעיר עושין עבירות. ואין להקשות והא יצחק היה עדיין נשאר בעיר כבר תירצו בב"ר אינו דומה צדקת של צדיק אחד לצדקות ב' צדיקים:
ותצא מן המקום האמור בנעמי ורות. וק' דהכא הביא ראיה מהתם לכאן והתם גבי נעמי ורות מביא ראייה מכאן וי"ל דאי לא הביא ראייה מהתם הייתי אומר דלמא שתי יציאות האמורים כאן בא לאשמעי' דאחד יציאת גופו ואחד יציאת ממונו וצאנו ובקרו שיצא עמו לכך צריך להביא ראיי' מהתם שיציאת צדיק עושה רושם כמו שפירש הכא דהתם אי אפשר לפרש על יציאת ממונם דהא התם כתיב דאמרה וריקם השיבני (רות א כא) שמע מינה שלא היה לה שום ממון והתם מביא ראיי' מהכא דאי מהתם ה"א דוקא התם עשה רושם משום שלא נשאר שום צדיק זולתם אבל במקום צדיקים מנא ליה דעושה רושם משום הכי מביא ראייה מהכא דהא נשארו יצחק ורבקה ואפ"ה עשה רושם יציאת יעקב וק"ל. (ועיין בצדה לדרך ושם האריך מאוד לישב זה):
יצא ללכת לחרן. דק"ל וילך חרנה משמע שבא לחרן וזה א"א שהרי אח"כ כתיב ויפגע במקום וזה היה קודם ביאתו לחרן ודוחק לומר שיהיה וילך כמשמעו שבא לחרן ואח"כ שב לבאר מה שפגע לו בדרך כי אין זה דרך המקרא לכן פירש יצא ללכת:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002691623
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 62 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: 164751d4f2dff79da1a3d5174b23fc0558fbdc6ca3b01d31fbd4fe509eb8e39b