מכאן לנסקלין כו'. מדכתיב ירה יירה שני פעמים:
קריאה במקור
שפתי חכמים · שמות · פרק 19 · פסוק 13
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
הוא סימן סילוק. שכן דרך המנגנים אם בפה אם בכלי, שיאריכו הקול וימשיכו בעת ההפסקה. והפסקת הקול היא הוראה על סילוק שכינה, שהרי לא באה אלא בקולות וברקים וקול שופר, ונתינת הרשות לעלות היה אחר סילוק השכינה. [הרא"ם]:
אילו של יצחק היה. מדכתיב במשוך היובל, משמע שופר המיוחד, והיינו שופר של אילו של יצחק, דכתיב ביה (ישעיה כז, יג) ביום ההוא יתקע בשופר גדול. [מהרש"ל]: ומה שהקשה הרמב"ן והא אילו של יצחק עולה הקריבו אותו, והקרנים והטלפים נשרפו. תירץ הרא"ם די"ל דמחיים פירשו, דלאו בני הקטרה נינהו אף שיש בו מעילה, או לאחר זריקת דמו דלית ביה משום מעילה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002691623
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 62 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: 164751d4f2dff79da1a3d5174b23fc0558fbdc6ca3b01d31fbd4fe509eb8e39b