הגבול אומר להם וכו'. הרא"ם פי' שלא יתכן לומר והגבלת את העם שתאמר השמרו, כי ההגבלה המקומיית לחוד והאזהרה לחוד. לכן לאמר מחובר עם הגבול, לא עם משה. ומפני שלא ענש אלא א"כ הזהיר, לכן הוסיף רש"י ואתה תזהירם על כך, שגם משה אמר להם השמרו. ואע"פ שאין לאמר דבוק עם משה, מכל מקום כיון שהעונש הכתוב מורה על אזהרת משה, א"כ בהכרח שמלת לאמר תשוב על הגבול, וגם על משה:
קריאה במקור
שפתי חכמים · שמות · פרק 19 · פסוק 12
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אפילו בקצהו. דאם לא כן עלות בהר למה לי, דהא א"א לעלות אם לא יגע בקצהו. [רא"ם]: שמעתי מחכם אחד שרצונו לומר, שלא תפרש עלות בהר ונגוע בקצהו, שלא תעלה ותגיע למעלה בקצהו, לכן פי' אפילו בקצהו. אי נמי נראה לי דכונתו לומר, דכתיב השמרו לכם עלות, משמע לא תעלו, אבל לעמוד ברחוק וליגע בו על זה לא הזהיר, לכן פי' ונגע בקצהו, אפי' לעמוד מרחוק וליגע בקצהו. [עכ"ל מהרש"ל]:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002691623
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 62 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: 164751d4f2dff79da1a3d5174b23fc0558fbdc6ca3b01d31fbd4fe509eb8e39b