שמא אין כבודו לתתי להלוך וכו'. וא"ת דלמא כפשוטו שלא רצה הקב"ה שילך עמהם, וכן בסמוך כתיב להלוך עמכם ופרש"י אלא עם שרים גדולים, קשה ג"כ מנלי'. וי"ל מדכתיב ויוסף עוד בלק שלוח שרים רבים ונכבדים מאלה, משמע שהוא אמר שהראשונים אינן ראוין שילך עמהם, דאם כאשר ידבר ה' אלי פי' אם יצוה לילך ולקלל אם לא א"כ למה הלכו להם זקני מדין מאחר שהוא אומר שהוא עושה ברצון ה', אלא פירושו אם יתן לו רשות לילך עם בני אדם שפלים כמותם, א"כ ראו בני מדין שודאי אין בו תקנה מאחר שהוא רוח גבוה ולכך הלכו להם: וקשה היל"ל שם ולא כאן ונראה דרש"י דייק מלשון כאשר, דהיל"ל אשר ידבר, ר"ל אשיב אתכם מה שידבר, אבל מדאמר כאשר ידבר משמע כמו שיש לו ויכוח עם אחד ואמר יוכיח זה כמו שהוא יאמר על דבר זה אם לילך אם לאו. וקשה מהיכא תיתי לא ילך הלא שונא ישראל הי', אלא פי' אם ילך עם אנשים כמותכם. נלי"ט:
קריאה במקור
שפתי חכמים · במדבר · פרק 22 · פסוק 8
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002691623
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 62 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: 164751d4f2dff79da1a3d5174b23fc0558fbdc6ca3b01d31fbd4fe509eb8e39b