כל מיני קסמים ד"א קסם זה. כלומר סימן זה נטלו בידם, והוצרך לטעם של ד"א וכו' דלפי טעם ראשון קשה מאי כלי אומנות צריך לזה, ועוד והא בביתו הי' ובודאי כלי אומנתו בידו, ל"פ ד"א. ולטעם של ד"א קשה דמאי לשון קסמים לשון רבים, ועוד סימן זה הל"ל, או דבר זה נטלו בידם, ועוד לשון בידם אינו נופל על הסימן. לכך צריך לטעם ראשון. וק"ל: [ג"א] וא"ת למה לקחו קסם זה דמה סברא יש בקסם זה שאם לא יבא עמהם בפעם ראשון אין בו ממש. ויראה לי שהם לקחו בחכמתם שעה טובה לפי הקסמים והכוכבים שיבואו אל בלעם כדי שילך עמהם, ויש שעה שהמבקש יוציא חפצו ומבוקשו מן הנשאל ולפיכך אמרו אם לא ילך עמנו בשעה הזאת אין בו ממש, שהרי אין מועיל אפי' השעה היותר טוב לקסמים כ"ש שעה אחרת:
קריאה במקור
שפתי חכמים · במדבר · פרק 22 · פסוק 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אבל זקני מדין הלכו להם. שידעו שאין בו ממש, לכך נקט רש"י לעיל קסם זה נטלו בידם זקני מדין, שהרי זקני מואב ישבו עם בלעם:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002691623
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 62 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: 164751d4f2dff79da1a3d5174b23fc0558fbdc6ca3b01d31fbd4fe509eb8e39b