בטומאה. פירוש על הנכנסים בשגגת טומאת מקדש וקדשיו ולא על טומאת ע"א וגילוי עריות או שפיכת דמים הנקראים טומאות, מדכתיב וכפר על הקדש ש"מ בטומאות מקדש וקדשיו קא מיירי. עיין בגמרא פ"ק דשבועות ושם מבואר היטב:
קריאה במקור
שפתי חכמים · ויקרא · פרק 16 · פסוק 16
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ולא נודע להם בסוף. דאי נודע בסוף למה צוה הקרא להקריב שעיר עזים, והא לעיל בפ' ויקרא כתיב ואם כל עדת וגו' ונודעה החטאת אשר חטאו עליה והקריבו הקהל פר בן בקר, אלא ע"כ הכא מיירי בשוגג גמור, מש"ה הקריבו שעיר עזים ולא פר, וקרבן זה מביא לתלות עליו ולהגין עליו מן היסורים עד שיודע לו ויבא לכלל חטאת עולה ויורד המפורש בפ' ויקרא:
וחטאת היא שוגג. וכן הוא אומר נפש כי תחטא בשגגה. ומפשעיהם הם המרדים, ר"ל המזידים, וכן הוא אומר מלך מואב פשע בי, ומיירי נמי שאין ידוע להם בסוף:
הנכנסין מזיד. וא"ת יאמר לשוגג צריך כפרה וממילא כל שכן מזיד. וי"ל דה"א מזיד שהוא חמור אין בו כפרה לעולם, לכך נאמר ומפשעיהם. וכ"ת ומדאיצטריך מזיד א"כ לשתוק משוגג. וי"ל דה"א מזיד החמור צריך כפרה, אבל שוגג הקל א"צ כפרה:
כשם שהזה כו'. [ג"א] וא"ת והלא בשעיר גופיה לא כתיב שבע למטה ואחת למעלה, אלא דילפינן מפר, ובקדשים לא ילפינן למד מן הלמד, בגמרא פרק הוציאו לו מקשה זה ומתרץ דאין זה למד מן הלמד, שהרי בין בפר ובין בשעיר כתיב למעלה ולמטה, אלא שאין המנין הזה כתיב בפירוש וילפינן בהיקש, ואין זה למד מן הלמד, אלא גלוי מלתא היא כמה הזאות מזה: נח"י פירש שלא לפרש וכן יעשה ליתי פר ושעיר אחריני ונעביד קמ"ל ששניהם האמורים לעיל:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002691623
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 62 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: 164751d4f2dff79da1a3d5174b23fc0558fbdc6ca3b01d31fbd4fe509eb8e39b