אין שארו אלא אשתו. ר"ל שארו דכתיב הכא (ועיין בתוספות י"ט פרק יש נוחלין) וא"ת היה לו לכתוב הקרובה שהיא לשון נקיבה. ויש לומר דכל היכא דכתיב שאר היינו שאר בשר והוי כאלו כתיב שאר בשר, ובשר לשון זכר הוא לכך כתיב הקרוב בל' זכר: [ד"ד] קשה דא"כ היה לו לומר ולאמו בוי"ו כיון דשארו הוא מילי אחריתי ונראה דבאמת קאי שארו על אמו ואביו דבתרי' שהם שארו ובשרו אלא דק"ל ל"ל שארו כיון שמפורש אחריו למי יטמא, לזה אמרו שמרבה אשתו דזולת אשתו אין בנמצא שארו. וצריך טעם למה באמת לא זכר אשתו לחוד כמו שזכר לאמו ולאביו. נראה דלמדנו בזה דגם באשתו יש חילוק דהיינו ארוסה לא מטמא לה וה"ק רחמנא, אשתו שהוא דומה לאמו ולאביו הוא מטמא אבל לא ארוסה שאסור לטמא לה: (כתב בספר פענח רזא) דכאן אמר לאמו ולאביו ובכ"ג אמר לאביו ולאמו היינו בתרווייהו נקט ע"ד לא זו אף זו, דכאן בכהן הדיוט שיטמא להם אמר לא זו לאמו שהיא ודאית פשיטא שיטמא אלא אפי' לאביו שהוא ספק יטמא ובכ"ג שאינו מטמא אמר לא זו לאביו פשיטא שלא יטמא אלא אפילו לאמו לא יטמא:
קריאה במקור
שפתי חכמים · ויקרא · פרק 21 · פסוק 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002691623
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 62 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: 164751d4f2dff79da1a3d5174b23fc0558fbdc6ca3b01d31fbd4fe509eb8e39b