כדי שלא יהיה. פי' הוא נתינת טעם ולא אזהרה, ומה שאמרו כל המחזיק במחלוקת עובר בלא תעשה שנ' ולא יהיה כקרח וגו', אינו אלא אסמכתא:
קריאה במקור
שפתי חכמים · במדבר · פרק 17 · פסוק 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על קרח. ואע"ג דכתיב כ"פ בקרא ביד משה בפ' בהעלותך ע"פ ה' ביד משה, וכן בפ' בחקתי, וכן בפ' פנחס. וי"ל דק"ל מאי ביד משה, דא"ל דע"י משה אמר לקרח שיענוש אותו אם יחלוק על הכהונה, דלא מצינו זה בקרא. ועוד דלמה צוה לקרח יותר משאר ישראל, דע"כ האי לו על קרח קאמר לפי המדרש דאמר רמז לחולקים, כלומר קרח שחולק. אלא ע"כ האי ביד משה דהכא למדרש אתא רמז לחולקין, פירוש דכתיב הכא ביד משה וכתיב התם הבא נא ידך בחיקך, מה התם צרעת אף הכא כל החולקים ילקו בצרעת:
שלוקין בצרעת. וכיון שהמדרש דורש כך ש"מ דהאי לו על קרח קאמר, כלומר על החולק על הכהונה דא"ל שהם סוברים דמלת לו שב אל אהרן, דמאי ענין צרעת לענין אהרן:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002691623
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 62 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: 164751d4f2dff79da1a3d5174b23fc0558fbdc6ca3b01d31fbd4fe509eb8e39b