אחז את המלאך. דאל"כ מאי בין החיים ובית המתים, וכי החיים היו לצד אחד והמתים לצד אחד שהי' אהרן עומד ביניהם, ואי קאי על המלאך אתי שפיר ופי' שלא מתו עוד: (קצ"מ) ופי' זה קודם הד"א שכ' אחר זה, מפני שזה נראה כסותר מה שפירש רז זה מסר לו כו' דא"כ למה לא נעצרה המגפה מיד עד שהוצרך לילך לאוהל מועד. לכן פי' שמיד אחזו בעל כרחו בקטרת אלא שהמלאך המות לא רצה להאמין שעתה רצה הקב"ה להשתמש בזאת הסגולה כיון שהמגפה באה על עון גדול כזה, ורז זה לא נאמר אלא כשהמגפה באה מצד המערכת ואין זכות ביד הדור להפכו שאז מועיל הקטרת, לכך הוצרך לשוב לאהל מועד ואחר שיישב זה חזר לפ' הד"א:
קריאה במקור
שפתי חכמים · במדבר · פרק 17 · פסוק 13
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ד"א למה בקטורת. דלטעם ראשון קשה למה לא התפלל מיד כדי שלא יתחיל הנגף או לכל הפחות כשהתחיל הנגף, לכן פי' ד"א שהי' גזירת הקב"ה. ולפי ד"א קשה שלא מצינו שאמר לו הקב"ה זה, מ"ה פי' טעם ראשון רז זה וכו':
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002691623
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 62 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: 164751d4f2dff79da1a3d5174b23fc0558fbdc6ca3b01d31fbd4fe509eb8e39b