פתח תחלה בשבחו של מקום כו'. ר"ל מה ענין שבחו של מקום גבי ברכות של שבטים. לכן פי' פתח תחלה וכו':
קריאה במקור
שפתי חכמים · דברים · פרק 33 · פסוק 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
יש בו הזכרת זכות לישראל כו'. דאל"כ למה לא פתח בשבח שברא העולם, או שאר שבחות של מקום:
יצא לקראתם כו'. ר"ל למה כתיב מסיני, לסיני הוה לי' לומר. לכן פי' יצא לקראתם וכו', פירוש כבר הי' בסיני, וכשבאו ישראל יצא לקראתם מסיני, שנאמר ויוצא משה את העם לקראת אלהים מן המחנה. ולשון לקראתם אינו נופל אלא כשבאים זה לקראת זה:
להם. ר"ל למה לא פירש למי הופיע. לכן פי' להם, דהיינו לישראל. אבל גבי וזרח משעיר, לא היה צריך לפרש, מדכתיב למו, דקאי על ישראל, דסמך ליה לעיל מיניה:
לישראל. ר"ל למה לא כתיב למי אתה. והוצרך לפרש לישראל:
ועמו מקצת רבבות מלאכי קדש כו'. ר"ל דמ"ם מרבבות הוא מ"ם מקצת, ולא מ"ם ממנו. והוכחתו דלא מצינו מקום ששמו רבבות, על כרחך צריך לומר מ"ם מקצת וק"ל. והרא"ם פירש, דאם יהי' מ"ם ממנו, שאז יהי' פירושו שהשם פירש מרבבות קודש, ובא לבדו. וזולת מלת ועמו, יהי' פירושו ואתה מקצת רבבות קודש, ואין לו טעם בלתי מלת ועמו, והוסיף מלת מלאכי קודם מלת קודש, מפני שמלת קודש נופל על דבר, כמו (שמות כב ל) ואנשי קודש, ופה הם המלאכים. עכ"ל:
באש שחורה ע"ג אש לבנה. כמנהג העולם לכתוב בדיו על הנייר. והקרא מסורס לפי פירוש זה, כאלו כתיב מימינו למו דת אש. ויהי' פירוש דקרא הכי, מכתב יד ימינו נתן למו דת, דהיא התורה הכתובה באש שחורה על גבי אש לבנה. [רא"ם]:
דבר אחר אש דת כתרגומו כו'. דלטעם ראשון קשה דצריך לסרס המקרא, לכן פי' דבר אחר וכו'. ולפי דבר אחר לחוד קשה, הוה לי' לומר מאש דת, דאז היה פירושו מן אש, כלומר מתוך אש לבן. לכן הוצרך גם לטעם ראשון:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002691623
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 62 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: 164751d4f2dff79da1a3d5174b23fc0558fbdc6ca3b01d31fbd4fe509eb8e39b