היא איה היא דיה כו'. והוכחת רש"י הוא מכדי משנה תורה לאסופי הוא דאתא אמה שכתב למעלה בת"כ, ואם כן למה לא כתיב הכא ואת הדאה ואת הראה, ולהורות דלהוסיף בא, כמו שאמרו (חולין סג:) למה נשנו בבהמות, משום השסועה שלא נאמרה בויקרא, א"כ מאי שנא התם (ויקרא יא יד) דכתיב דאה ומ"ש הכא דכתיב ראה ולא דאה, אלא ש"מ ראה ודאה אחת היא, ומשום הכי לא כתב הכא דאה, דא"כ ה"א ראה ודאה תרתי נינהו, ולאוסופי קא אתי, משום הכי לא נקט קרא כאן אלא ראה, ולהורות שדאה וראה אחת היא. ותו קשה לרש"י, אי הכי הל"ל ואת הראה למינה, כדי לכלול גם הדאה שבויקרא. ועל זה פי' היא דאה היא איה היא דיה שהכל אחד הוא, לכן כתב למינה לבסוף כדי לכלול אותם בכלל אחד, ללמד שהכל אחד הוא. ותו קש"ל א"כ שהכל אחד הוא למה נקט קרא והראה ואת האיה והדיה למינה, ואת דמפסיק בין והראה והאיה למה לי. ותירץ ולמה נקרא שמה ראה וכו', כלומר משום הכי הפסיק קרא, לומר שמשונה שם זה משאר שמות שיש לו, דמשום הכי נקרא בשם ראה שרואה ביותר, כדתני' (חולין שם) עומדת בבבל ורואה נבילה בא"י. ודברי הרא"ם קשה להולמם. עיין בגמרא פרק אלו טריפות (שם):
קריאה במקור
שפתי חכמים · דברים · פרק 14 · פסוק 13
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ובעופות פרט לך הטמאים ללמד כו'. דקשה לי' לרש"י, לפי שפירש דמשום הכי הזהירך בכל השמות וכו' כדי שלא יבא להתיר, קשה למה יתיר, דשמא הוא מן העופות הטמאים, ולא פרט אותו כמו שלא פרט עופות טהורין. ומתרץ ופרט לך עופות הטמאים וכו', וכיון שלא פרט לך זה ודאי מן הטהורים הוא, לכן הזהירך בכל השמות. א"נ כיון דעופות טהורים מרובים מן הטמאים נלך אחר הרוב שהן טהורים ונטהר אותו, משום הכי פרט לך כל השמות:
לפיכך פרט את המועט. משא"כ בבהמה וחיה שפרט לך הטהורים:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002691623
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 62 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: 164751d4f2dff79da1a3d5174b23fc0558fbdc6ca3b01d31fbd4fe509eb8e39b