קריאה במקור

שפתי חכמים · דברים · פרק 12 · פסוק 22

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
אינך מוזהר לאכלן בטהרה כו'. אע"פ שהחולין שהן בשר התאוה הן ממין הנקרבין, והיה לנו לאוכלן בטהרה כמו המוקדשין, דומיא דחלב חולין שאנו מוזהרין בחלבן מפני שהן ממין הנקרבין, קמ"ל:
2
אי מה צבי ואיל חלבן מותר כו'. פי' כיון שאינן בני הקרבה, אף חולין כיון שאין נקרבין לגבי מזבח יהא חלבן נמי מותר, תלמוד לומר אך, פי' אכין מיעוטין הן. וכל זה שפירש"י קרא דאך כאשר יאכל, לטומאה וטהרה של חולין הוא ע"פ פשוטו. אבל מדרש רז"ל בא ללמד על צבי ואיל שטעון שחיטה, כדאיתא בפרק שני דחולין (כח.):
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009
רישיון המהדורה
CC-BY
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002691623

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

במהדורה זו חסרים 62 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 164751d4f2dff79da1a3d5174b23fc0558fbdc6ca3b01d31fbd4fe509eb8e39b