אלא מתוך רחבת ידים ועושר. וא"ת והא פשוטו דקרא משמע הרחבת גבולו ומרחקו מן הארץ, ולמה הוציאו רש"י מפשוטו. וי"ל משום דכתיב בתריה כי ירחק ממך המקום וגו' הרי מרחק גבולו אמור, הא מה אני מקיים כי ירחיב וגו' בהרחבת ידים ועושר, ופי' גבולך בשדות וכרמים הוא העושר, וזה אליבא דרבי אלעזר בן עזריה (חולין פד.):
קריאה במקור
שפתי חכמים · דברים · פרק 12 · פסוק 20
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אבל במדבר נאסר להם וכו'. ופי' בכל אות נפשך בכל מין שתאוה נפשך, בין שתקריבנה שלמים בין שלא תקריבנה שלמים. והיינו אליבא דרבי ישמעאל (שם יז:) דדריש קרא דכי ירחיב בהרחבת גבולים, דהיינו לאחר שבאו אל הארץ. אבל לרבי אלעזר (שם פד.) דדריש להרחבת ידים ועושר, לא שייך למימר אבל במדבר נאסר להם וכו', דהא בכל אות נפשך סתמא קאמר, בין לאחר בואם לארץ בין קודם בואם לארץ. וזה דבר תימה לרש"י, דמתחלה פי' כי ירחיב בהרחבת ידים ועושר ואיך חזר ופי' בהרחבת גבולם. ועוד דמאחר שפי' קרא דבכל אות נפשך אליבא דרבי ישמעאל דמפרש ההרחבה בהרחבת גבולין, איך אפשר עוד שיפרש קרא דכי ירחיק בהרחקת גבולין. עכ"ל הרא"ם. ולי נראה, דרבי אלעזר לא פליג ארבי ישמעאל בזה דפי' הקרא בכל אות נפשך דלא הותר להם בשר תאוה במדבר, מדכתיב בתריה כי ירחק ממך וגו' וזבחת מבקרך ומצאנך, ומפרש קרא דכי ירחק בהרחבת מקום, ולא כרבי ישמעאל דדרש קרא בריחוק מקום אתה זובח ולא בקירוב מקום, שאין שוחטין חולין בעזרה, וקרא דכי ירחיב דרש שלא יאכל בשר אלא מתוך רחבת ידים ועושר, וס"ל כרבי ישמעאל בחדא ופליג עליה בחדא. עיין שם בגמרא פרק קמא דחולין (טז:, פד.):
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002691623
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 62 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: 164751d4f2dff79da1a3d5174b23fc0558fbdc6ca3b01d31fbd4fe509eb8e39b