זרעו נכרת. [נח"י] הא דלא פי' זה לעיל, נראה משום דלעיל כתיב מעמו שהוא ל' יחיד, אבל מעמיו הוא לשון רבים משמע קצת הרבה מיני כריתות: [ג"א] זו ההפרש שיש בין כרת למיתה, מיתה עליו לבד, לאפוקי כרת הוא וזרעו נכרתין, כי המיתה לא הגיע לזרעו, כי כן דרך דור הולך ודור אחר בא, אבל כרת משורש החיים נכרת ונלקה עמו הפרי שבו, שאם יותר שורש האילן גם הפרי נלקה עמו:
קריאה במקור
שפתי חכמים · ויקרא · פרק 17 · פסוק 9
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002691623
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 62 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: 164751d4f2dff79da1a3d5174b23fc0558fbdc6ca3b01d31fbd4fe509eb8e39b