שפתי חכמים · דברים · פרק 3 · פסוק 23

אין חנון בכל מקום כו'. דאם לא כן הוה לי' למימר ואתפלל:

לפי שא"ל וחנותי את אשר אחון כו'. רצונו לומר מהיכן ידע משה לבקש מהקב"ה בקשה אף במתנת חנם ולא בשביל מעשים טובים, ועל זה פי' וחנותי וגו':

ד"א זה אחד מעשרה לשונות. דלטעם ראשון קשה למה לא כתיב ואתחנם, לכן קאמר ד"א וכו'. ולטעם אחרון קשה למה לא אמר ויחל כדלעיל (שמות לב יא):

שנקראת תפלה כדאיתא בספרי. ואלו הן: שועה, צעקה, נאקה, רנה, פצור, קריאה, נפול, פלל, פגיעה, תחנה:

לאחר שכבשתי כו'. דקשה לרש"י, דהא לעיל מני' (דברים ג כא) כתיב ואת יהושע צויתי בעת ההיא וגו' שפירושו בעת כבוש סיחון ועוג, ועליה קאי ואתחנן. ומתרץ לאחר כו' דמיתי שהותר קצת הנדר, לכך עלתה על דעתי להתפלל כדי שאכנס לארץ וכו':

דמיתי שמא הותר הנדר. וא"ת וכיון שהותר הנדר תפלה זו למה. וי"ל דה"ק משה, קודם כיבוש ארץ סיחון ועוג לא עלתה על דעתי להתפלל, כיון שהי' גזר דין עם שבועה לא יועיל שום תפלה, אבל לאחר הכיבוש והנחיל לבני גד ובני ראובן וחצי שבט מנשה, אמרתי שמא הותר הנדר, דבכל הנדר שהותר מקצתו הותר כולו, וא"כ הוי גזר דין בלא שבועה, להכי מהני תפלה:

זה אחד מג' מקומות כו'. כתב הרא"ם צריך עיון, דבספרי חשיב ה' מקומות, ור' אלעזר בן עזרי' אומר בד' מקומות בקש משה וכו', והביא כולם, א"כ דברי רש"י דלא כמאן. ונ"ל הא דכתב רש"י הכא זה אחד מג' מקומות וכו', ר"ל שהתפלל משה עליהם ובקש מהקב"ה שימלא שאלותיו ושיודיענו אם יעשה שאלתו ובקשתו, כמו גבי מרים (במדבר יב יג) שבקש שירפא אותה מצרעתה, וכן גבי יפקוד ה' אלהי הרוחות (שם כז טו) בקש שירשו בניו אחריו גדולתו, וכמו שפירש רש"י שם, והכא התפלל שיעבור הירדן. אבל השנים האחרים שמביא שמה, דהיינו הא' (שמות ו יב) וידבר משה לפני ה' לאמר הודיעני אם אתה גואלם וכו', וכן (שם יז ד) ויצעק משה אל ה' לאמר וגו' מה אעשה לעם הזה וגו', שאמר משה הודיעני אם נופל אני בידם וכו', אותן שני דברים אינן אלא הודעה בעלמא, ולא בקשה ותפלה שימלא את שאלתו. וכן הוא בדברי רש"י אם תדקדק בלשונו הכא: