שפתי חכמים · בראשית · פרק 23 · פסוק 2

על שם ארבע ענקים שהיו שם כו'. כ' הרא"ם אבל לא ידעתי מי הכריחם למדרש קרית ארבע על שם ארבע ענקים וכו' כי אחר שמצאנו שנקרא מושל העיר ארבע כדכתיב (יהושע יד טו) ושם חברון לפנים קרית ארבע האדם גדול בענקים היה ראוי לומר קרית ארבע קרית האדם הנקרא ארבע ויפרשו למה נקרא ארבע ולא למה נקרא שם העיר ארבע ושמא י"ל משום שמצאו הטעם לקריאת העיר למה נקרא שמה ארבע ולא לקריאת אדון העיר בשם ארבע משום הכי פירשו שהעיר נקרא על שם ארבע זוגות וכו' ומושל העיר ג"כ נקרא ארבע על שם עירו עכ"ל:

דבר אחר על שם ארבע זוגות שנקברו כו'. הוצרך לב' טעמים כי כל אחד מהטעמים לבדו קשה דהי"ל לקרות העיר ע"ש הענין עצמו שהוא סבה לשם העיר לפי' ד' ענקים היל"ל קרית ענקים ולפי' ב' היל"ל קרית זוגות ולא קרית ארבע דאין שייך לקרות שם העיר אחר המספר שאינו סבה לשם העיר דאין בו נפקותא אם היו ד' או פחות או יותר וכן בזוגות ל"פ שניהם ור"ל דקרית ארבע נקרא על שם שיש בה איזה דברים של מספר ארבע ארבע והיינו ד' ענקים וד' זוגות ולא ע"ש ענין אחד לבדו ותו אפי' את"ל שסבת שם העיר הוא הענין עצמו משום הכי קראו ע"ש המספר כדי לקצר לכלול ולרמוז שמלת ארבע ב' עניינים שהיה שם כל אחד של מספר ד' דהי מינייהו מפקת ודו"ק. [ממ"ש]:

מבאר שבע. וא"ת מנא ליה לרש"י וי"ל הואיל וכתיב סתם ולא מפרש מהיכן בא ודאי קאי אמקום שישב שם ולא נזכר בפסוק שישב בשום מקום אחר העקידה אלא בבאר שבע כדכתיב לעיל בפרשת וירא (כב יט):

ונסמכה מיתת שרה לעקידת יצחק כו'. לאו בסמיכות פרשיות קאמר דא"כ הל"ל זה בתחילת הפרשה ועוד מנ"ל שאין זה מקומו אלא בסמיכות זמניות דקבלה היתה בידם שמתה סמוך לעקידה ומסמיך ליה אקרא ויבא אברהם. [רא"ם]:

שעל ידי בשורת העקדה שנזדמן בנה לשחיטה כו'. דאל"כ למנ"מ כתב רחמנא ויבא שבא מהר המוריה אלא ל"ל שע"י וכו':

וכמעט שלא נשחט פרחה נשמתה ממנה ומתה. ואם תאמר וכמעט שנשחט הוה ליה למנקט. וי"ל דה"פ שליח בא מהר המוריה והגיד לה ענין העקדה והתחיל להגיד לה שנזדמן בנה לשחיטה ואיחר המגיד לסיים דבריו ולומר לה שניצל ולא נשחט וכמעט שאמר לה שלא נשחט ר"ל שעה מועטת קודם לכן נבהלה כל כך מדבריו ופרח רוחה ונשמתה. [מהרא"י]: