משל הדיוט הוא כו'. פי' דכך משל הדיוט כשצומחין בשדה קוצים ומיני עשבים וירק טוב, ובאו לתלוש אותן קוצים, פעמים בא בתלושין מן הכרוב הטוב, ונמצא בהדי הוצא לקיא כרבא. כך זה, בהדי ישראל שחטאו לקו אף מי שלא חטא. וא"ת דלעיל (פסוק כב) פירש"י בעצמו משום זה תלוי הסרחון במשה, מפני שלא הגיד לישראל פרשת המן עד ששאלו. ויש לומר, דהא והא גרמא, דאי משום טעם שלא הגיד להם מצות שבת לחוד, למה לא הוכיח הקב"ה את משה מיד שלא הגיד להם, ולמה המתין עד כאן, אלא ודאי משום משל הדיוט. ואי טעם משום משל הדיוט לחוד, למה כלל אותו כאן יותר מבשאר מקומות שחטאו ישראל, אלא משום טעם השני גם כן:
קריאה במקור
שפתי חכמים · שמות · פרק 16 · פסוק 28
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002691623
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 62 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: 164751d4f2dff79da1a3d5174b23fc0558fbdc6ca3b01d31fbd4fe509eb8e39b