שלא שמרו אלא שבת ראשונה. פי' דאל"כ במדבר ל"ל, אלא ללמד מיד שבאו למדבר חלל זה את השבת ולא קודם לכן. והא דאמרינן בפרק כל כתבי (שבת דף קי"ח) אלמלא שמרו ישראל שבת ראשונה לא שלטה בהם אומה ולשון. י"ל דמדרשות חלוקים הם. והא דאמר רב יהודה אמר רב, כאשר ציוך, שבת ודינים במרה אפקוד, ש"מ שלא היה שבת ראשונה וכמו שהקשו התוספות. י"ל דרש"י נזהר מקושיא זו בפרשת בשלח שפירש שם שם לו, במרה נתן להם מקצת פרשיות שיתעסקו בהם שבת ופרה אדומה ודינים, משמע שהודיעם החקים ההם ולימד אותם כי עתיד הקב"ה לצוות אתכם בכך כמו שפי' הרמב"ן שם בפרשת בשלח, וא"כ לא נצטוו עדיין בשמירת מלאכת שבת כ"א ללמוד מצות השבת: (קצ"מ) ולענ"ד ל"ק כל עיקר ששם לא נאמר שעשו שום מעשה מלאכה אלא שיצאו ללקוט אבל לא לקטו שום דבר שלא חטאו במעשה כלל אלא שלא שמרו אותם במחשבתם, שלא נקרא זה חלול. לכ"א אלמלא שמרו ששמרו אותה במחשבה כבמעשה אז לא שלטה, אבל כאן אמרו ובא זה וחללה שחללה במעשה:
קריאה במקור
שפתי חכמים · במדבר · פרק 15 · פסוק 32
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002691623
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 62 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: 164751d4f2dff79da1a3d5174b23fc0558fbdc6ca3b01d31fbd4fe509eb8e39b