זה הנשבע לחנם ולהבל כו'. כוונת רש"י, שלא תאמר שלשון התרגום למגנא שהיא חנם, ר"ל שאין בו הנאה, אבל אם היה לו בו הנאה יהא מותר, לכן פירש להבל, דעיקר הכוונה להבל שאין בו ממש, זה נקרא חנם. [גור אריה]. ועיין בשבועות (כט.) שם תמצא ד' מיני שבועות שוא:
קריאה במקור
שפתי חכמים · שמות · פרק 20 · פסוק 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002691623
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 62 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: 164751d4f2dff79da1a3d5174b23fc0558fbdc6ca3b01d31fbd4fe509eb8e39b