ככל חקותיו אלו מצות שבגופו וכו'. כתב הרמב"ן [ד]טעות סופר הוא, וצריך להיות; מצות שבגופו – "שה תמים זכר בן שנה" (שמות יב, ה), שעל גופו – "צלי אש ראשו על כרעיו ועל קרבו" (שמות יב, ט), ושחוץ לגופו – מצה וביעור חמץ, עד כאן לשונו. והביא ראיה שטעות סופר הוא, דאם שעל גופו הן שבעת ימים למצה וביעור, והם כתובים ב"כל משפטיו" הנזכר כאן, אם כן בפסח שני שכתוב (ר' פסוק יד) "ככל חקותיו וככל משפטיו" יהיה גם כן צריך ביעור חמץ ומצה שבעת ימים, ואין זה כן, שהרי בפסח שני חמץ עמו בבית ואינו זקוק לביעור (פסחים צה. ), אלא "כל חקותיו" הם מצות שבגופו, כגון תמים זכר בן שנה, והוא כתוב ב"כל חקותיו", ושעל גופו – צלי אש ראשו על כרעיו ועל קרבו, והם כתובים ב"כל משפטיו". אבל מצות שחוץ לגופו לא נכתבים בקרא. ולפיכך פסח שני שאין כתוב בו רק "ככל חקותיו וככל משפטיו", לא שייך אלא מצות שעל גופו ושבגופו, ולא אשר הם חוץ לגופו:
קריאה במקור
גור אריה על במדבר · פרק 9 · פסוק 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Gur Aryeh, Machon Yerushalyim, 1989-1995
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001106286/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: cc659d9b462f6acf96d49c01561df1faba33e0609c1ad4ee49bea5afcf627d3c